פרומן, חיה (לוניה)
בת אסתר וצבי, נולדה ביום כ"א בחשוון תש"ט (23.11.1948) בקפריסין. הוריה, פליטי שואה, העפילו לארץ אחרי מלחמת העולם השנייה בספינת מעפילים, אך נלכדו על-ידי הצבא הבריטי ונכלאו במחנה הסגר בקפריסין. שם נולדה חיה. אחרי שהוכרז באו"ם על הקמת מדינת ישראל היא עלתה עם הוריה, בהיותה פעוטה כבת חודשיים. המשפחה השתקעה במחנה מעבר ליד כפר שלם, שבדרום תל-אביב, ומשם עברה לגור בגבעתיים. חיה התחילה את לימודיה בבית-הספר היסודי בכפר שלם. אחרי שלוש שנות לימוד, היא עברה לבית-הספר "כצנלסון" בגבעתיים. חיה השלימה את חטיבת-הביניים ועברה לבית-הספר התיכון "קלעי" בגבעתיים. היא סיימה את לימודיה התיכוניים במגמה הומנית בקולג' בתל-אביב. באוקטובר 1966 התגייסה חיה לצה"ל, ושירתה בתחילה בגרעין נח"ל. היא עברה אימוני טירונות והתנדבה לשל"ת בבית-אלפא. שישה חודשים שירתה חיה בקיבוץ, מדצמבר 1966 ועד מאי 1967. היא ביקשה לעבור לשירות צבאי מחוץ למסגרת נח"ל, עברה השתלמות מקצועית והוצבה כפקידה בחיל-השריון. חיה הייתה עם יחידתה במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. באוגוסט 1967, היא הועלתה לדרגת רב"ט. באפריל 1968 הועלתה חיה לדרגת סמל. אחרי שסיימה את שירותה הסדיר, היא המשיכה לשרת בצה"ל. בתנאי קבע. חיה עברה קורס קצינות, ומשנת 1969 הוצבה באגף השיקום של משרד הביטחון, בדרגת סג"ם. ב-1972, היא הועברה לתפקיד קצינת ניהול ביחידת מילואים, בדרגת סגן. בסוף שנת 1974, הועברה חיה לשירות במטכ"ל כקצינת ניהול באכ"א. בנובמבר 1974, הוענקה לה דרגת סרן. חיה הצליחה בעבודתה וחוות-הדעת של מפקדיה עליה הייתה: "היא מתקדמת יפה בביצוע תפקידיה, חרוצה ובעלת תפיסה טובה". באוקטובר 1979, הועלתה חיה לדרגת רס"ן והועברה לשרת כמפקדת יחידת השתלמויות. אך באותו זמן אובחנה בה מחלה ממארת. היא נפטרה ביום י"ז בחשוון תש"ם (6.11.1979). בת 31 שנים היא הייתה במותה. חיה הובאה למנוחות בבית הקברות הצבאי בקריית שאול בתל-אביב. היא השאירה אחריה הורים ושתי אחיות. מפקד יחידתה כתב עליה במכתב תנחומים למשפחתה: "למדתי במהלך שיחות שקיימתי עם חיה להכיר מעט מן התכונות שהיו גלומות באישיותה, רגישותה, דאגתה לזולת ואומץ ליבה. משיחות עם מפקדיה לשעבר, פקודיה וחבריה לעבודה למדתי על מסירותה הרבה, האחריות שגילתה, יושרה ורגישותה לבעיות של פקודיה. התרשמתי עמוקות מן הדרך שבה התמודדה עם כאביה, מגאוותה ומאצילותה, שהפגינה חרף העובדה שידעה את מצבה".
