פרוכטר, יצחק

בן מרים ומרדכי, נולד ביום ט"ז באב תרנ"ח (23.7.1899) בעיר גרודק, גליציה. במלחמת-העולם הראשונה שימש כקצין בצבא האוסטרי. בשנת 1920 עלה ארצה, עבד כחלוץ בכבישים, בבניין, ובייבוש ביצות. סבל גם מחוסר-עבודה ונתנסה בתלאות החיים בארץ. יצחק היה ממייסדי קיבוץ מזרע, פעיל ב"הגנה" במאורעות תרפ"ט ובעל מרץ תוסס. אחר שנים פרש מן הקיבוץ, עבר עם משפחתו לחיפה והיה מראשוני המייסדים של שכונת-הפועלים קרית חיים. הוא השקיע עצמו בעבודה ציבורית והיה פעיל מאוד בענייני הביטחון במקום. עבד לפרנסתו כפקיד בחברת-החשמל. ב-1941 התנדב ליחידת-הובלה בצבא הבריטי, בה הגיע לדרגת סרג'נט-מייג'ור (רב-סמל). ב-1944 הצטרף לבריגדה היהודית. היה בין מארגני העזרה לשארית הפליטה באירופה וטיפל במסירות בענייני ציבור החיילים. ב-1945, אחרי שחרורו מהצבא, חזר לארץ והשקיע את עצמו בתפקידים ציבוריים. בפרוץ מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, נקראו החיילים המשוחררים לשירות. יצחק התגייס מיד ונתמנה אחראי לביטחון בדרכים במחוז חיפה. ביום כ"ב בשבט תש"ח (2.2.1948), בסיירו במכוניתו את הדרך לעין ע'זאל, נדרס בזדון על- ידי מכונית ערבית ונהרג. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במזרע. השאיר אחריו אישה, סטלה, ובן, אשר היה פעיל אף הוא בענייני ה"הגנה" ושירת בצי הבריטי בימי מלחמת-העולם השנייה.