פרוינד, יעקב (קורט, פים)

בן אלפרידה ושמעון, נולד ביום ח' בכסלו תרע"ה (26.11.1914) בעיר בונצלאן, שלזיה, גרמניה. בשנת 1933 סיים בית-ספר תיכון ועמד להיכנס לאוניברסיטה אך עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה והחוקים נגד כניסת יהודים למוסדות השכלה גבוהה ביטלו תוכנית זו. בתנאים החדשים שנוצרו אז בגרמניה לא יכול היה להמשיך את השתלמותו והוא ואחיו הצעיר החליטו לעלות לארץ- ישראל. בחודש אוקטובר 1933 עלה יעקב לארץ והגיע לבן שמן אך עוד לפני שהספיק להסתדר שם חלה, וכתוצאה ממחלה ממושכת נאסרה עליו כל עבודה גופנית והוא המשיך בלימודיו. בשנת 1934 החל ללמוד בבית-המדרש למורים בבית הכרם בירושלים וסיימו בהצלחה. מורו, פרופ' א. סימון, כתב עליו: "פניו האציליים הביעו רכות-הרגש ומרץ-המחשבה, תוגת השיתוף בצער הזולת והעולם, ושמחת ההכרה המנתחת והדיאלקטית… אברך יהודי טיפוסי – אב בחכמה ורך בשנים". תוך לימודיו בבית-המדרש למורים הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" והיה פעיל בה. לאחר שסיים את לימודיו הוצעו לו הצעות-עבודה שונות מטעם מוסדות פרטיים וגם מטעם תנועתו, אך הוא לא נענה להן והצטרף לקיבוץ חצור. למרות בריאותו הרופפת הסתגל לעבודה גופנית ועבד בקיבוץ בעבודות שונות. בתקופת מלחמת-העצמאות הצטרף לשורות המגינים. ביום י"ד באלול תש"ח (18.9.1948) נפל בקיבוץ חצור. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ. הניח אחריו אישה, דבורה, בת, נעמי, ובן, יעקב.