פרובר, אברהם

בן חנה ונחמן, נולד ביום י"ז בכסלו תרפ"ו (4.12.1925) בפתח תקווה. משפחתו התגוררה במושב גת רימון שליד פתח תקווה. אברהם סיים את בית-הספר היסודי בפתח תקווה ועבד כמסגר בבית-החרושת "הארגז" וגם בניסור יהלומים. בימי מלחמת- העולם השנייה שירת כשנה בפלמ"ח בגליל המערבי ובעמק זבולון ושוחרר כדי שיוכל לתמוך במשפחתו. אברהם היה חבר ה"הגנה" מנעוריו, פעיל החי"ש בפתח תקווה ונוסף לכך היה מפקד משמר נע של נוטרים. בשנת 1947 סיים קורס מ"כים וקורס לנשק מסייע. אברהם היה "צבר" שורשי שחי כל ימיו בכפר. ער, עליז וניחן בחוש-הומור. בעל ביטחון עצמי. בכל הליכותיו לא הורגשה כל סתירה בין פנימיותו לחיצוניותו. בתחילת 1948, בפרוץ מלחמת-העצמאות, התגייס, שירת בחטיבת "כרמלי" והיה פעיל ביחידת-הדרכה באחד מגדודי החטיבה. הוא מילא תפקיד סמל בעורף ובחזית משמר הירדן-ירדה. כמפקד היה מסור ביותר לפקודיו. השתתף במבצע "ברוש" – הניסיון לחיסול ראש-הגשר הסורי באזור משמר הירדן. נפל בקרב בליל ט' בתמוז תש"ח 17.7.1948)-16), בשעת ההתקפה הגדולה על ח'ירבת ירדה בחפותו על נסיגת כוחותינו. אברהם קצר במכונת-הירייה שלו באויב הסורי לעשרות, עד שנשאר בין האחרונים מכוחותינו שכותרו על-ידי האויב ולא ניתן עוד לסגת. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.