פרדקין, דוד (דודיק)
בן רחל ויעקב, נולד ביום כ"ט בחשוון תרס"ח (6.11.1907) בעיר אטבאסר שבקזחסטן, רוסיה, ולמד ב"חדר" ובבית-ספר יסודי. בנערותו נתייתם מאביו ונאלץ להפסיק את לימודיו כדי לעזור בכלכלת הבית. הוא הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" בברית- המועצות והיה פעיל בה. בעוון השקפותיו הציוניות נאסר והוגלה מעירו. במקום גלותו הקדיש את כל זמנו הפנוי ללימודים. לבסוף נתקבל בשבילו רישיון-עלייה וב-11.8.1929 הפליג לחופי המולדת. בבואו לארץ הצטרף לקיבוץ "השומר הצעיר" אפיקים והיה מראשוני בוניו. דויד הצטיין בעבודת-בניין, אך צרכים אחרים וצורכי ביטחון עקרוהו לעתים קרובות מתחום עבודתו ובשורות ה"הגנה" הוסיף לגלות את מרצו ואת מסירותו שהיו למופת. היה אדם שאינו יודע פשרה, חלוץ ומפלס דרכים בתורה הצבאית של ה"הגנה". משנת 1936 ועד שנת 1940 היה דודיק סרג'נט בגדוד הנוטרים בעמק-הירדן ונודע כמאמן וכקלע מצוין, וגם לאחר שעזב את הנוטרות הוסיף לאמן ולהדריך אחרים. בשנת 1941 התגייס לגדודים העבריים שבצבא הבריטי ועם קום הבריגדה היהודית (החי"ל) הצטרף אליה והיה מעמודי-התווך של חבורת אנשי ה"הגנה" בה. דויד היה חייל מעולה, הצטיין כקלע וזכה בפרס. יחד עם הבריגדה עבר בדרכי המלחמה ממצרים עד לוב דרך איטליה ועד הולנד ועשה רבות להצלת הפליטים והעלאתם ארצה. עם שובו מהצבא עבד זמן-מה במוסך באפיקים, אך עד מהרה התנדב ונקרא להיות מדריך ב"הגנה". ב"שבת השחורה" (29.6.1946) נאסר ובילה כחודש ימים ברפיח. בפרוץ מלחמת-העצמאות השתתף בקרבות לשחרור הגליל התחתון. היה מפקד גדוד "ברק" בחטיבת "גולני". הוא לא היה רק מפקד לפקודיו, כי אם גם חבר וידיד דואג ומסור. בקרב בנצר-אל-דין נפצע. עוד לפני הירפאו, והימים ימי המערכה בעמק-הירדן, חזר לתפקידו במטה הגדוד. בדרך לסיור בקו-החזית התנגשה מכוניתו בקרבת כביש אפיקים- שער הגולן. דודיק נפצע קשה ומת ביום כ"ו באייר תש"ח (4.6.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ אפיקים. הניח אישה, ברטה, ושתי בנות. קיבוצו, אפיקים, הוציא לזכרו קובץ מיוחד: נפש לחברנו דויד בן יעקב ורחל פרדקין.
