פרגר, חיים

בן דוד והניה. נולד ביום ח' באייר תש"ח (17.5.1948) בקיבוץ יגור. אחרי שסיים את לימודיו היסודיים שם המשיך ללמוד בבית- הספר התיכון שבמקום עד שסיים את לימודיו. עדין-נפש היה הנער, מוכן תמיד להיטיב עם חבריו ובנפש חפצה לעזור לכל. מסור היה להוריו, דאג להם בימי מחלה וחולשה והשתדל למנוע מהם כל טרחה יתירה. בת-צחוק האירה את פניו תמיד והכל רצו בקרבתו ובחברתו. הצטיין בטוב-לבו. היה הראשון לארגן טיולים ומסיבות ורצה שכל החבר'ה יהיו שמחים ושבעי רצון. מיד לאחר שנעשה חבר במשק גויס ליישוב-ספר (יד-חנה) ועוד לפני צאתו לצבא למד לאחוז בנשק ולהגן על הגבול. שם התבלט ביחסו הרציני לתפקידו ובנכונותו לשאת באחריות בעול; מסירות ונכונות אלו הוליכו אותו, כרבים אחרים מבין הקיבוץ, אל סיירת הצנחנים. הוא התבלט ביצירת ההווי, הבניין וההצלחה של יד-חנה. באוקטובר 1967 גויס לצה"ל; זה היה אחרי שסיים את השנה השלישית המוקדמת ביד-חנה. היה עושה הכל במיטב יכולתו ומבצע כל תפקיד שהוטל עליו מתוך שקט ובטחה וללא אומר ודברים. ציית למפקדיו, השתדל וחתר לטוב ביותר בתפקידיו. עמד במסעות ואימונים רבים ומפרכים ומתוך אומץ-לב ושקט רב אחז במקלע שלא הוציאו מידו. במשך כל תקופת-שירותו היה חייל מצטיין, הוכיח יעילות ומסירות והיה אהוד על מפקדיו. אבל ביום כ"א באדר תשכ"ח (21.3.1968) יצא חיים לפעולת-תגמול נגד בסיסי החבלנים הירדניים, הידועה כמיבצע כראמה (העיירה ממזרח לירדן שבתוכה התרכזו וממנה יצאו חבלני האויב לשטח-ישראל). במיבצע זה השתתף חיים ובו נפל. כשבועיים אחרי שסיים את אימוניו בחטיבת הצנחנים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במשק יגור. מפקד-היחידה, אשר בה שירת חיים, כתב להוריו במכתב התנחומים ובין השאר רשם: "חיים היה אחד מטובי החיילים שביחידה ועל אף הזמן הקצר יחסית של שירותו בצבא עבר אימונים יסודיים, עמד בהם בהצלחה והיה מבחירי החיילים ובתור שכזה נפל". משק יגור הוציא לאור חוברת לזכרו. בחוברת-הזכרון "אשר נפלו במלחמה" של הקיבוץ המאוחד הועלה זכרו. בכרך ד' של "גוילי אש", ילקוט עזבונם של הבנים אשר נפלו במערכות-ישראל, הובא מעזבונו.