פרגמנט, משה

משה (משה'לה), בן לוסיה ודוד, נולד ביום י"ג באב תשי"ב (4.8.1952) בתל-אביב. הוא למד בבתי-הספר היסודיים "המתמיד" ו"החשמונאים" ברמת-גן, ובאחרון סיים את לימודיו כתלמיד מצטיין. מוריו לא חסכו ממנו דברי שבח והערכה על כישרונותיו הרבים, על נשמתו העשירה ועל תכונותיו החיוביות כאדם. הוא ניחן בחוש הומור מצוין וחבריו לכיתה כינוהו בשם "ליצן". סיפרה עליו חברתו לבית-הספר היסודי: "בחורים כמו משה'לה נדירים ביותר. הוא היה כה רגיש, כה כן, כה טוב לב – יחיד ואחד במינו". משה התעניין בספרות ובציור, ניגן בפסנתר ובקלרנית וכתב הרבה. כבר מגיל צעיר הצטיין בחיבוריו המעניינים והמנוסחים כהלכה, ששיקפו את דעותיו המגובשות והמבוגרות בנושאים שונים. הוא היה נבון ומוכשר ביותר לעומת בני גילו. היה פעיל בשטחי המדע והאמנות כאחד. הוא הכין עבודות רבות היקף בנושאים שונים, כגון: מקורות האנרגיה, אספקטים כלכליים וחברתיים של המדינה, מוסיקה, האמנות הפלסטית ועוד. משה נהג לבקר בקביעות בקונצרטים, בתערוכות ובמופעי תיאטרון, וכשסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי החל ללמוד בבית-הספר לאמנות "תלמה ילין". רק כעבור זמן קבע לעצמו שהמוסיקה תהיה לגביו בבחינת תחביב, ואילו עליו ללמוד בבית-ספר רגיל. הוא עבר לבית-הספר "תיכון חדש" וגמר בהצטיינות. בזכות תעודת הבגרות הטובה שלו, ניתן לו להמשיך ללמוד במסגרת העתודה האקדמית פסיכולוגיה וסוציולוגיה כפי שחפץ, אלא שהוא החליט לסיים קודם כל את שירותו הצבאי. משה גויס לצה"ל בשלהי אוקטובר 1970 והוצב לחיל השריון. במסגרת שירותו עבר קורסים רבים, החל בקורס למקצועות הטנק וכלה בקורס לקציני שריון. משה היה מסור מאוד לעבודתו ביחידה והקדיש לה הרבה מאמצים וזמן, אף יותר מהנדרש. מלחמת יום-הכיפורים מצאה אותו ואת יחידתו בחזית הדרום. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) נפגע הטנק שלו באחד מקרבות הבלימה הקשים שנערכו בסיני, ומשה נפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואחות. כשנפל היה קצין בדרגת סגן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז, משה דיין: "משה הוגדר כקצין ממושמע, יעיל, מסור ואהוד;" כתב עליו מפקדו: "משה היה מפקד טוב, מנוסה וקפדן, שדרש ביצועים מושלמים מחייליו".