פקירו, יעקב

בן צדוק ומרסל. נולד בשנת תש"י (1950) בעירק. בשנת 1951 עלתה המשפחה לארץ. בהגיע יעקב לגיל-הלימודים למד בבית-הספר היסודי "בית-יעקב" ("יסודי-התורה") ולאחר-מכן למד בבית-ספר תיכון מקצועי "אורט". יעקב השתייך לגדנ"ע והיה יוצא שנה שנה למחנות-קיט. הוא אהב מוסיקה מילדותו. אך בגלל מצב-ההורים אי אפשר היה להם למלא את "דרישתו" למוסיקה; לכן החליט לחכות עד שיתחיל לעבוד – ולאחר שגמר את לימודיו בהצלחה והחל לעבוד בבית-דפוס (באוגוסט 1963) התחיל ללמוד מוסיקה ובמשך תרופה היה מנגן בפני עצמו עד שהחליט להקים תזמורת אשר כינה בשם "פעמוני הזהב". תזמורת זו היתה מנגנת במסיבות נוער ומועדוניו. באחד הימים נתפרדה החבילה וכשנשאל מה יעשה עכשיו אמר כי לא עת נגן הוא, כי הגיע הזמן להצטרף לצה"ל. ואכן הוא גויס בנובמבר 1967 והיה חייל מסור ועוזר למפקדיו ולחבריו והיה גם בעל יזמה בעבודתו. מה שציין אותו בייחוד היה שהוא ראה תמיד את היפה בחיים. אך הוא לא נתן את מלוא שירותו הצבאי כי ביום ט"ו באלול תשכ"ח (8.9.1968) נפל בחילופי-אש עם המצרים בדיר סואר שליד תעלת סואץ. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.