פצנובסקי (גביש), מרדכי

בן יונה ויהודה, נולד בשנת 1899 בעיר לודז', פולין, למשפחה חסידית. קיבל חינוך עממי והתמחה כמכונאי. בנעוריו כבר החלה רוח הציונות לנשוב בבית ומרדכי הצטרף לתנועת "פועלי-ציון" והיה מפעיליה בעירו. ב-20.11.1934 עלה ארצה ועבד בבית- החרושת "לודז'יה" בחולון. היה איש ה"הגנה", פועל ותיק, בעל הכרה מעמדית וחבר ב"מפלגת הפועלים המאוחדת" (מפ"ם). הוא אהב את הארץ בכל לבו והיה מסור למשפחתו. בראשית 1948 פוטר מעבודתו עם עוד פועלים ותיקים ומאז שירת כנוטר בבית-החולים לחולי-נפש בבת ים. משהוחמר שם המצב הביטחוני הציעו לו לעבור למקום שקט יותר, אך הוא סירב לעזוב את משמרתו ועל משמרתו זו נפל בערב פסח י"ד בניסן תש"ח (23.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. הניח אם, אישה, טובה ושני ילדים.