פסקל, שלמה

בן מיכאל ולילי. נולד ביום י"ב בשבט תש"ח (23.1.1948) בפמגוסטה אשר בקפריסין. לפני שהיה בן חודש ימים עלתה המשפחה אתו לארץ. ככל שגדל התבלטו בו כמה וכמה תכונות- אופי: שקט היה הילד ורך-לבב, אהב את החיים והסתפק בכל מה שהיה לו. את בני-משפחתו אהב ורצה להימצא בקרבם. בן מסור היה להוריו ולאחותו. נוח היה לכל קרוביו וחבריו ואהב לעזור להוריו וביקש תמיד לבוא לעזרת הזולת. לאחר גיוסו היה חש לעזרת הוריו בחופשותיו. ותרן היה לגבי הכל לטובת חבריו. תמיד דרש צדק ויושר-לבו היה למופת ולדוגמא לחבריו ולמכיריו. למד בבית-הספר היסודי "נוה עוז" שבפתח-תקוה והמשיך בבית-הספר "הס". לאחר-מכן למד בבית-הספר התיכון המקצועי "עמל". עבד כחשמלאי רכב וכך מצא את פרנסתו. גויס לצה"ל בנובמבר 1965. אך עוד הוא בשירות-חובה פרצה מלחמת ששת הימים והוא נמצא אז במטעי קיבוץ דפנה; וביום הששי לקרבותיה, הוא ב' בסיון תשכ"ז (10.6.1967), נפל בהתפוצץ הזחל"ם אשר בו שירת בתפקיד בסגן מפקד-הצוות. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי. בקרית שאול.