פנקר, יפה

בתם הבכורה של בת-שבע ויונתן. נולדה בעיר בומביי שבהודו, ביום כ' בסיוון תשמ"ז (17.6.1987). אחות לשירן ואלעד. עלתה לארץ עם אביה וסבתה בהיותה בת שלוש. לאחר מספר חודשים חזרה להודו, שם למדה בבית ספר יסודי. במחצית חודש נובמבר 1994 עלתה יפה לארץ בפעם השנייה, והפעם – עם כל המשפחה שקבעה את ביתה בלוד. המשפחה ידעה חבלי קליטה קשים אך יפה התחברה בקלות לאנשים ולמדה את השפה העברית בתוך מספר שבועות. מגיל צעיר אהבה לקרוא ספרים והודות לכך שיפרה את יכולת הכתיבה, הקריאה והדיבור בעברית. היא למדה בבית הספר היסודי "מעפילים" ובסיומו התקבלה לבית הספר התיכון "אורט לוד", שם למדה במגמת תקשורת. יפה הייתה חכמה ונבונה, ניחנה בלב טוב ורחב ונהגה לעזור לאחיה ולאחותה ובמיוחד להורים. משחלה אביה, ואמו הקדישה את כל זמנה לטיפול בו ומשום כך לא יכולה הייתה ללמוד עברית, הפכה יפה לדוברת של המשפחה וטיפלה בכל ענייני הבית והסידורים הנדרשים. בשל הנסיבות המשפחתיות, בגרה יפה כבר בגיל צעיר ונטלה על עצמה את האחריות בתחומים רבים. היא השכילה לחלק את זמנה בין לימודים לעבודה ובמשך שנה וחצי עבדה במסעדת "כמון" שבנמל התעופה בן-גוריון. על אף הקשיים ידעה יפה ליהנות מהחיים, אהבה לבלות (במיוחד ב"בוקה"), להצחיק ולצחוק, שאפה להתקדם, ותמיד הייתה עסוקה. בהיותה פוטוגנית מאוד אהבה להצטלם, ובביתה נותרו תמונותיה הרבות. היא אהבה מאוד לקרוא ספרים ושלחה ידה אף בכתיבת שירים וברכות שתובלו בהומור. וכך כתבה לאחותה ביום הולדתה החמישה-עשר: "הנה חלפו 15 אביבים ואת מבלה את זמנך בנעימים מה נאחל לילדה כה שונהשאוהבת כל כך לאכול תפוחי אדמה קודם כול שתצליחי בלימודים ובאנגלית שתוכלי לחבר משפטים במתמטיקה – שתפתרי משוואות ונעלמים ובספורט – שתגיעי להישגים מרשימים. אם תוכלי – אז תעצבני פחות, למרות שאת אחלה חברה ומותק של אחות. ונכון שעלייך לפעמים אנו צועקים אבל את בטח יודעת שאותך כולם אוהבים!!!" יפה אהבה מאוד את לימודיה במגמת התקשורת וחלמה לפתח את כישוריה בתחום זה ולהיות כתבת, מפיקה או עורכת. במהלך לימודיה עברה קורס צופי אש והחלה להתנדב בתחנת הכיבוי לוד-איילון. היא התחברה במהירות לפעילות שבמקום, סייעה בכיבוי אש ובחילוץ אנשים והתמידה בכך משך מספר חודשים. בתחנת הכיבוי הכירה אנשים רבים שהצמידו לה בחיבה את הכינוי "פאייסה" (כסף בהודית). הקשר שיצרה עם החברים החדשים נשמר גם לאחר שנאלצה להפסיק את התנדבותה. עם סיום לימודיה התיכוניים הוצע ליפה להתקדם בתחום התקשורת ולהמשיך לכיתות י"ג וי"ד בסיוע כספי של הצבא. יפה התלבטה, אך לבסוף נענתה להצעה ולמדה שנתיים במכללת "אורט" שבחולון. בשנת 2006 נפטר יונתן אביה של יפה. בסוף חודש מאי 2007 התגייסה יפה לצה"ל. לאחר הטירונות הוצבה במחנה צריפין שם עברה בהצלחה קורסים למפיקי וידאו. לאחר שבועות מספר עברה לפיקוד העורף ושובצה לתפקיד "צלמת צבאית". יפה תכננה להמשיך ללמוד עוד קורסים בתקשורת ולפתח קריירה בתחום, אך לגורל היו תכניות אחרות. ביום ז' באב תשס"ז (22.7.2007) נפלה יפה בעת שירותה בתאונת דרכים שאירעה בראשון לציון. עמה נפל ידידה מיכאל אברמוב. יפה, בת עשרים בנופלה, הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בלוד. הותירה אם, אחות ואח.