פנץ, נתן

בן שרה ויהודה, נולד ביום י"ב בתשרי תרע"ח (28.9.1917) בעיר ויטבסק, רוסיה. ב-21.1.1921 עלתה המשפחה לארץ והשתקעה בתל-אביב. נתן למד בגימנסיה "הרצליה" ואחר-כך בגימנסיה "נורדיה", ושנה אחת למד באוניברסיטה האמריקנית בביירות. הוא עבד כשנה במשרדי חברת-האשלג בירושלים ואחר-כך כפקיד בעיריית תל-אביב, בניהול פנקסים במחלקת הגבייה המאוחדת של העירייה. מנערותו הצטיין בכדורגל והצטרף ל"מכבי הצעיר" ואחר-כך למחלקת הכדורגל של מכבי תל-אביב (הצטיין גם בכדורסל, כדורעף, שחייה ועוד). עלה לקבוצה א' ונודע כ"כוכב". בשנת 1936, בהיותו הצעיר שבחבורה במסע המשלחת של מכבי תל-אביב למשחקים באמריקה, מלאה העיתונות שם תהילת משחקו. משחזר ארצה היה חבר בנבחרות ארציות במשחקים נגד קבוצות אורחות מפורסמות ובשנת 1938 נגד נבחרת יוון, כאן וביוון, ובתחרויות האזוריות המוקדמות על הגביע העולמי בכדורגל. בשנת 1939 עבר לאגודת בית"ר תל-אביב, כשהיתה עדיין בליגה ב', והשקיע הרבה מרץ וידע בהעלאת רמת קבוצתו עד שהוכשרה לעלות לליגה א' ולתפוס בה מקום בין הראשונות. שיחק באגודתו ובנבחרות עירוניות וארציות נגד קבוצות זרות מעולות וזכה בכמה תעודות-כבוד ואותות-הצטיינות. לבו וידו היו פתוחים לחברים נזקקים והיה עוזר להם בסידורם בעבודה ובהלוואות. כמו כן היה אוסף תרומות מידידים וחברים לעזרת משפחות חברים אסירי ציון ומחנות המעצר בארץ ובאפריקה והסכומים שהוסיף משל עצמו למילוי ה"חסר" הצטרפו למאות לירות. כל יום שישי היה נוסע בעצמו להביא למשפחות העצורים את כספי העזרה. היה פעיל גם בעסקנות הספורט. הצטיין ביושרו והיה מכובד גם על יריביו. משאסר השלטון הבריטי את קיום אגודת- הספורט בית"ר, וזו שינתה את שמה ל"נורדיה", לא יכול פנץ להשלים עם הסוואה זו וחזר ל"מכבי תל-אביב". עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, יצא לאימונים ולשמירה על גבולות יפו בעמדות ה"הגנה" ואצ"ל, היות שהיו לו ידידים בשני המחנות. כשהגיע זמנו להגייס לשירות מלא הצטרף לכוחות אצ"ל (לפי אחת הגירסאות הגיע לבחירה זו על-ידי הטלת גורל שערך לעצמו בין אצ"ל ל"הגנה"). סיים קורס קצינים והשתתף בפעולות שונות נגד האויב. לאחר שהשתתף בפעולה מוצלחת של אצ"ל נגד רכבת נשק ותחמושת בריטית ליד פרדס חנה, שמטענה היקר הוחרם, עוד הספיק לחזור בו ביום לתל-אביב וליטול חלק במשחק כדורגל, שבמהלכו הנחיל, בשער היחידי שהבקיע, את הניצחון לקבוצתו. להפצרתו שיתפוהו מפקדיו בהתקפה על שכונת מנשיה, בצפונה של יפו. כשנפצע בתוך משוריין בסימטה במנשיה, סירב לעזוב את מקומו ולעבור לבית-החולים. פגז בריטי שני פגע בו והרג אותו ביום י"ט בניסן תש"ח (28.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. על שמו נקרא הגביע הנודד שתרמה בית"ר תל-אביב לקבוצות הנוער שלה בכדורגל.