פניני, לירון
בן רות וגדעון. נולד ביום כ"ה בחשוון תשכ"ו (20.11.1965) במושב אביחיל. היה ילד יפה תואר. שובב, בעל הופעה חיצונית מרשימה וחבר טוב. לירון, כשמו: תמיד שמח, חייכן ואופטימי. הוא סיים את בית-הספר האזורי 'רופין' בעמק חפר. את לימודיו סיים בכיתה י"ב ובידיו תעודת בגרות עיונית. ליצנות, עליזות וכיופים איפיינו את דרכו של לירון. בתחילת פברואר 1984 גויס לצה"ל. הוא החל את דרכו כחייל בחטיבת גולני. לאחר מסלול הטירונות, שכלל פעילות בטחונית בלבנון, נשלח לירון לקורס מש"קי מודיעין ובסיומו התייצב בגדודו, גדוד 'ברק'. עינם החדה של מפקדיו קלטה אותו מיד והוא נשלח לקורס קצינים. את קורס הקצינים ואת ההשלמה החילית כקצין שלישות סיים כחניך מצטיין. בתום הקורס נשלח לפיקוד הצפון. עד מהרה הפך לדמות בולטת, שמר על זכויות החיילים, הקפיד על מילוי חובותיו, מאורגן מסודר, ועובד ללא לאות יום ולילה. מעטים מצליחים למהול גם חום אנושי בעבודה זו שמאחורי הקלעים, להימצא בחיכוך בלתי פוסק עם עשרות אנשים ולא לריב עם איש. לירון נשא על כתפיו טיפול במאות אנשים, ולא היתה תלונה בפי איש על יחס בלתי נאות. פשוט בן-אדם. ביום ה' בכסלו תשמ"ח (25.11.1987) נפל לירון בקרב בצפון. מחבל שהגיע בגלשן מלבנון, פרץ אל מפקדת החטיבה, פתח בירי ובזריקת רימונים. לירון היה אחד הקורבנות של פיגוע זה. הוא הובא לקבורה בחלקה הצבאית בבית-העלמין במושב אביחיל. השאיר אחריו הורים, אח ואחות – ניצן ורז. "הוא ייזכר כמנהיג הליצנים והתעלולים, חביבן של הבנות, בעל העיניים המטריפות," כך כתבה אימו. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בעצים עתיקים מבחינים בגיל על-פי טבעות, כל טבעת היא שנה שהטביעה חותמה בגזע, יש המצביעות על שנים שחונות ויש על שנים טובות. במסורת הארוכה של היחידה יהיה לירון בבחינת טבעת של כבוד – לעבודה, לחברים ולאנשים. אי של אנושיות שנופץ וטבע בים הטירור. יהי זכרו ברוך". שר הביטחון שלח איגרת ובה הביע את תנחומיו למשפחה. ארגון הסטודנטים היהודיים ברומא נטע עץ לזכרו.
