פניאש, מאיר (אוצ’י)

בן טובה וחיים. נולד בט"ז באדר תרע"ד (14.3.1914) בעיר קלוז' שבטראנסילבאניה ובעיר מגוריו סיים את לימודיו היסודיים והתיכוניים. על תקופת נעוריו מעיד אחד מחבריו: "משחר ילדותו הצטיין מאיר באותן התכונות שעיצבו אחר-כך את דרך חייו: שאיפה לאי-תלות ולחופש. גלוי-לב היה ונאמן לחבריו. בהתייצבו מול יריביו לא ידע פחד ומורא מה הם…" בשנת 1930, עת נוסדה תנועת השומר הצעיר בטראנסילבאניה, היה בין ראשוני חבריה והתבלט בפעלתנותו במושבות הקיץ ובטיולים שנערכו בהרי הקארפאטים. גם היה בין הראשונים שיצאו להכשרה חקלאית לקראת חיי קיבוץ בארץ-ישראל. בשנת 1933 עלה לארץ ונשלח לכפר-סבא. מקום ריכוז הגרעין שנועד להקמת קיבוץ דן ושם עבד כשאר חבריו בעבודות פיסיות מזדמנות. עקב קשייו להסתגל לחיים של משטר ומשמעת עזב את הקיבוץ, אבל קשריו עם החברים לא נותקו מעולם. הוא התחיל לעבוד כשומר-לילה בפרדס גדול בשומרון. התקבל כחבר לאגודת השומרים ואחר-כך שמר בפרדסי השרון. היה פעיל בארגון ה"הגנה" ובין השאר השתתף בעלייה לחניתה. לאחר-מכן היה אחראי על יחידת שומרים להבטיח את הקמת גדר הצפון שהקימו שלטונות המנדט הבריטי נגד כנופיות ערביות מזויינות שחדרו מן הארצות השכנות. כשעלו חבריו לתנועה עם בני משפחתו לבנות את קיבוצם החדש, קיבוץ דן, ביקש מאגודת השומרים להעבירו לגליל כדי שיהיה קרוב אליהם. הוא הועבר צפונה, שימש כמדריך במפקדת הנפה של ה"הגנה" באיילת השחר ובתוקף תפקידו עסק בהדרכה ואימונים בנשק ואף אימן את חברי קיבוצו. בה' בניסן ת"ש (13.4.1940) נפגע ונהרג בשעת אימוני נשק. הוא הובא למנוחות עולמים בבית הקברות בתל-חי, לרגלי אנדרטת האריה השואג. הניח אישה, בת ואחות. שמו הונצח בחוברת זיכרון "דמויות, שומרים, מגינים, לוחמים", שהוציאה אגודת השומרים