פנחס, יגאל

יגאל, בן ברכה ושמעון, נולד בירושלים ביום ה' באדר תשי"א (11.2.1951). כשהיה בן שנתיים עקרו הוריו למושב נורית שבאיזור עפולה, וכשהיה בן חמש שנים עקרה המשפחה למושב מאור שליד חדרה. שם למד יגאל בבית-הספר הממלכתי-דתי "רמב"ם". משסיים את לימודיו היסודיים, החליט לעזור להוריו בעבודת המשק ולא המשיך בלימודים תיכוניים. בשעות הפנאי נהג לשחק בכדורגל או להתקין כלים חשמליים וכלים חקלאיים. העיסוק באלו היה אהוב עליו מאוד. שעות ארוכות ישב ופתר בעיות – כיצד אפשר לבנות או לשפר כלים שונים. כשהיה בן שש-עשרה שוב החליפה המשפחה מרובת הילדים את מקום מושבה, והפעם נדדה להוד השרון, שם עבד יגאל במפעל "שמטן". בהוד השרון התערה יפה בחיי החברה וידידיו היו רבים. סיפר עליו אחיו משה: "אני זוכר כיצד יגאל, עוד בהיותו בן שתים-עשרה, ידע לתקן מכונות חקלאיות, והצליח היכן שמבוגרים נכשלו. היו לו רעיונות מקוריים יוצאים מן הכלל להמצאות בשטח המכונאות. יגאל אהב מאוד את עבודת האדמה, וכבר בגיל עשר קצר תלתן בחרמש. לא רק במשק שלנו עבד, אלא תמיד התנדב לעזור לאנשי המושב, כשהיה מוטל עליהם עומס רב". סיפר עליו חברו אמנון: "בתחילה היכרתי את יגאל כבחור ביישן, צנוע, החושש להפריע לבריות; אך לאחר זמן גיליתי עד כמה חברותי הוא ורוצה תמיד לעזור לכולם. משפחתו של יגאל היא משפחה נפלאה – היחסים בין בני הבית חמים ואמיתיים. בבית הזה תוכל למצוא את אותה תמימות החסרה כל כך במאה העשרים הממהרת שלנו, וכזה היה גם יגאל. תמיד חם ומלא נכונות אל הבריות. בשיחות אתו התגלה לי כבחור רחב אופקים. מעולם לא ישב בחוסר מעשה, שופע פעילות היה – או שעסק בספורט או שעסק בהתקנת מכונותיו, או שעזר לבני המשפחה בענייניהם". סיפר עליו חברו יאיר: "יגאל היה עובד חרוץ ונאמן. היינו נפגשים לעתים קרובות בבית הכנסת. יגאל שמר על המצוות בקפדנות. בין נערי הוד-השרון היה מקובל מאוד, עד שכמעט קשה היום לקיים מסיבות ואירועים חברתיים ללא נוכחותו מלאת החיוניות". יגאל גויס לצה"ל בראשית מאי 1969 והוצב לחיל השריון. במהלך שירותו השתלם בקורס תותחני טנקים ובקורס למקצועות הטנק. בראשית מאי 1972, משסיים יגאל את שירות החובה, החליט לעבור קורס במקצוע המסגרות המכנית. לאחר שסיים את הקורס, החל לעבוד בתעשייה האווירית בלוד. במלחמת יום-הכיפורים שירת יגאל כתותחן טנק בחזית הדרומית ולחם נגד המצרים בקרבות הבלימה ובקרבות הפריצה. ביום כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.1973) נפגע הטנק שלו ויגאל נפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברמות השבים. השאיר אחריו הורים, ארבע אחיות ושלושה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז, משה דיין: "יגאל היה חייל מסור וחבר נאמן. הוא היה אהוד על כל מי שהכירו". המשפחה תרמה לזכרו ספר תורה לבית כנסת בהוד השרון; כמו כן הוקמה ספרייה על שמו במועדון הנוער המקומי.