פלצמן, ישראל

בן חיים ורחל. נולד ביום כ"א בסיון תש"י (6.6.1950) בבאר-שבע ולמד בבתי-הספר היסודיים "מצדה" ו"נתיבות", ואחרי שסיים את לימודיו היסודיים למד בבית-הספר התיכון המקצועי "עמל", אף הוא בבאר-שבע. הוא היה נער מלא מרץ שהיה פעיל בתנועת "הצופים" ולאחר מכן בחוג הקליעה למטרה במועדון בעיר. ישראל היה גם חובב ספורט ופעמיים בשבוע התאמן בחוג להתעמלות. הוא תכנן את עתידו, ותכניתו הייתה – לאחר שישוחרר משירותו הצבאי – להמשיך ללמוד ולהשתלם במכניקה עדינה. ישראל גויס לצה"ל במחצית מאי 1968 והוצב לחיל השריון. הוא היה מלא התלהבות משירותו ודיבר בהתלהבות על הטנק אשר לו הקדיש את כל מרצו ואהבתו. המפקד היה מציין אותו לשבח על מסירותו לתפקידו. היה תותחן מצטיין ונבחר להיות תותחן בטנק המג"ד. פעם הציע לו אביו שיבקש העברה מיחידתו, שנמצאה בשטחים, אך ישראל אמר בצחוק: "אני? ג'ובניק? בשום אופן לא! לא בא בחשבון! אם נגזר עלי ליהרג – מוטב שאיהרג עם חברי!" וכך היה. ביום כ"ד באייר תש"ל (30.5.1970), נפל ישראל באזור תעלת סואץ יחד עם חברו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר-שבע. שמו ותמונתו כלולים בחוברת "פלוגה ל' משתחררת".