פלס, חנן (היינצי)

בן פרידה לבית מינדוס ופליכס, נולד ביום ה' באייר תרע"ט (5.5.1919) בעיר אמדן, במערב גרמניה למשפחה שומרת-מסורת. למד ארבע שנים בבית-הספר היסודי של הקהילה וחמש שנים בבית-ספר תיכון. בגלל השתלטות הנאצים על גרמניה נאלץ להפסיק את לימודיו בגימנסיה ונשלח לבית-מדרש למורים יהודים בעיר בורגפרפאך שבמדינת בווריה. משחיסלו הנאצים את המוסד המשיך ללמוד בישיבה בפרנקפורט ע"נ מיין ואחר-כך בבית-הספר התיכון "תלמוד תורה" בהמבורג והתכונן להיות מורה. עם התגברות הנאציזם התייאש מעתידו בעבודה רוחנית והחל ללמוד מסגרות ומיכניקה עדינה בבית-הספר המקצועי של "אורט" בברלין. בינתיים נספה אביו במחנה-ריכוז. אחרי פרעות נובמבר 1938 ("ליל הבדולח") נמלט להולנד וב-13.4.1939 העפיל ארצה בספינה "דורה", הצטרף לקיבוץ גבעת ברנר ועבד בענפים שונים. במלחמת-העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי והגיע עם הבריגדה היהודית עד לב אירופה. שם נודע לו על מות אמו ואחיו בידי הגרמנים. בשובו לגבעת ברנר מצא חמימות משפחתית בבית בני עירו, משפחת ון-דר-ברג, מידידי בית הוריו. גם חברי המשק התיידדו איתו בשל אדיבותו הטבעית, אופיו הטוב וכשרונותיו. הוא השתתף בהצלחה בהצגות-חובבים שהועלו על הבמה והצטיין בספורט, בייחוד בריצה (גם בבריגדה זכה בפרסי-הצטיינות בספורט). גם באורח חייו בלטו הסגולות הטובות של ספורטאי. בשובו מאירופה התקשה בכניסה מחדש למסלול העבודה, אך לבסוף מצא את מקומו וסיפוקו בנגרות. חנן השתתף בהעלאת מעפילי "שבתי לוזינסקי" לחוף ניצנים והצליח להיחלץ מטבעת הכיתור של הצבא הבריטי ולהביא איתו לגבעת ברנר בחור מהמעפילים שבדרך זו ניצל מגירוש לקפריסין. במלחמת-העצמאות מילא באמונה את חובתו בשמירה, בהגנה ובקרבות, וכן בהדרכת אימוני נוער ובהוראת התעמלות. אור ליום י"ט באדר ב' תש"ח (30.3.1948), יצא עם מחלקה של חברי גבעת ברנר לפעולת ביעור קני כנופיות ונפל בקרב ליד הכפר בשית. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בגבעת ברנר.