פלסקובסקי, מאיר

בן מלכה ואליעזר. נולד בשנת תרס"ו (1906) בעיירה סופוצקין שברוסיה, לימים בפולין. מנעוריו התבלט בחיבתו לציון ובכמיהתו לעלות אליה. הוא שילב מלאכה ולימודים: מקצוע המסגרת והנפחות למד בבית אביו, שהיה בעל בית-מלאכה בעיירה, ומירב זמנו הקדיש ללימודי השפה העברית והכין עצמו לעלייה. בני משפחתו היו פועלים בתנועות הציוניות מקצתם ב"החלוץ" ומקצתם "בבית"ר. הוא עצמו היה מפעילי "החלוץ" הנלהבים. נשא אישה ועמה עלה לארץ בשנת 1927. בני הזוג התיישבו בחדרה, מקום שם הקים מאיר בית-מלאכה לנפחות ומסגרות ופירנס בכבוד את משפחתו שגדלה במרוצת הזמן. כאשר הוקצו בכרכור הסמוכה שטחי-אדמה לחלוצים יצא עם אשתו ושלושת ילדיו להתגורר בצריף קטן במושבה ואליה גם העביר את מפעלו. הוא הצטרף לארגון ה"הגנה" באזור השומרון, ולרשותו גם העמיד את המסגריה שלו לצורך ייצור נשק חם ותיקוני נשק ישן. "הבית על הגבעה" – כפי שכונה בית מאיר היצוק ביטון משוריין הפך להיות עמדה קדמית של ה"הגנה" בכרכור ובין קירותיו הוסתר "סליק" מרכזי של ארגון המגן. במשך הזמן העלה מאיר את הוריו, אחיו ואחיותיו לארץ והם התיישבו בכרכור ובעין-עירון הסמוכה. בשנת 1940 התנדב לצבא הבריטי אף כי לא חלה עליו חובה זו מפאת גילו ומצבו המשפחתי. כבעל-מקצוע מעולה בענף המכניקה התגייס לחיל-האוויר המלכותי, שירת בבסיס החיל בחלוואן שבמצרים שם התחבב על מפקדיו וחבריו, בריטים כיהודים. הוא המשיך לקיים קשרים אמיצים עם ה"הגנה" ומדי בואו לחופשה היה גם מביא עמו כלי-נשק מסוגים שונים. לאחר ששת שנות שירות שב ב-1945 למושבתו ומשפחתו. מאיר התנדב למשימות רבות ומגוונות. הוא תיכנן וביצע את מפעלי ההשקייה והצינורות בשומרון והיה אחד הקבלנים של "חברת המים" (לימים "מקורות"). גם שיפץ כלי נשק, נרתם לפעילות ציבורית במסגרת ארגון החיילים המשוחררים ונבחר למזכיר הסניף של ארגון זה בשומרון. ביום ג' בתשרי תש"ח (17.9.1947) ברכבו על אופנועו עם בנו ראובן בדרך מחדרה לפרדס-חנה, נדרסו שניהם למוות, בכוונה תחילה, על ידי משוריין בריטי שסטה ממסלולו במזיד, כתגובה על תליית הסרג'נטים הבריטיים בנתניה בידי האצ"ל. הניח אישה, בן ובת.