פלמן, גבריאל-משה

בן קלונימוס (קרול) ושרה. נולד ביום י"ד בסיון תשי"ג (28.5.1953) בתל-אביב. בהיותו בן שש התגרשו הוריו וגבי התחנך אצל ידידים במושב בית-יצחק, מקום שם למד בבית-הספר האזורי. הוא המשיך את לימודיו היסודיים בבית-ספר בפרדס-חנה. בשנת 1968 חזר לגור לביתו ברעננה התקבל לבית-הספר המקצועי "אורט" בכפר-סבא וסיים לימודיו שם ב-1971. הוא אהב את הים, הרבה לשחות ולצלול במעמקיו, כן טייל בכל רחבי הארץ ברגל ועל אופנועים – טיפס על הרים ועל צוקים ולא ידע פחד מהו. אך יותר מכל היו מעייניו נתונים באלקטרוניקה. הוא פירק והרכיב מכשירים משוכללים, ובנה טרנזיסטורים מחלקים ישנים ומשומשים. תקופות ארוכות היה מסוגר בתוך עצמו, אבל כאשר נפתח לחברה הסובבת אותו, היה עליז ובעל חוש הומור תוסס. הוא הרבה להאזין למוסיקה והסערות הפנימיות שגעשו בו כאילו מצאו מרגוע בשמיעת המוסיקה. הוא היה בחור נאה, מנומס ושקט. גבי התגייס לצה"ל במחצית נובמבר 1971 והוצב לחיל-הקשר. לאחר הטירונות עבר קורס אלחוטנים וקורס מפעילי טלפרינטרים ורדיו וצורף כקשר ליחידת תותחנים. הוא מילא תפקידו במסירות ובהקרבה. ביום כ"ו בשבט תשל"ג (29.1.1973), נפטר בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. במכתב התנחומים למשפחה כתב מפקדו: "גבריאל היה חייל טוב מאוד, מסור, גילה יוזמה ואחריות בתחום תפקידיו. היה בעל חוש טכני מפותח והתעניין בנושאים שבתחום המכשירים האלקטרוניים. היה אהוד בין החיילים ומקובל על מפקדיו".