פלך, חנן
בן פאולה וקונרד. נולד ביום י"ב טבת תרפ"א (23.12.1920) בברלין שבגרמניה. בן שני למשפחה יהודית מבוססת, אח צעיר לגד הבוגר ממנו בשנתיים וחצי. בשנות השלושים המוקדמות התגרשו הוריו והבנים נשארו עם אמם. חנן היה חבר פעיל בתנועת הנוער הציונית. עם התגברות רדיפות הנאצים שלחה האם את בניה בזה אחר זה עם "עלית הנוער" ארצה. בשנת 1937 הגיע חנן לקיבוץ "קדמה" ואחיו גד לקיבוץ "מצובה". אמו הצליחה למלט את נפשה לאנגליה. אבי המשפחה נספה במחנה הריכוז מאוטהאוזן. בשנת 1941 התגייס חנן לצבא הבריטי ושירת בפלוגה 468 בחיל התחבורה. פלוגתו ראתה קרבות רבים במצרים ובאזור אנציו שבאיטליה. גם אחיו גד שירת בצבא הבריטי. עם שיחרורו עבר חנן להתגורר עם אחיו בקרית ביאליק. הוא עבד במוסך מקומי ומאוחר יותר בבתי הזיקוק, לשם נשלחו הוא ואחיו על-ידי ארגון "ההגנה" במסגרת "כיבוש העבודה". מפעם לפעם השלים חנן את משכורתו כשעבד כנהג מונית בחברת המוניות "רוזנהיים", היחידה שהיתה קיימת אז בקריות. בשנת 1946 הכיר חנן את מרים והם נישאו באוגוסט 1947. בני הזוג התגוררו בבית הוריה של מרים בקרית מוצקין. הואיל וחנן עבד בבתי הזיקוק במשמרות הוא לא היה במתחם בעת שהתחולל בו הטבח בבוקר ה-30.12.1947 על-ידי ערביי בלאד-א-שייך. בתי הזיקוק נסגרו לתקופה מסויימת וחנן עבד בבקרים בבניין ובערבים בחברת המוניות. בערב ח' בשבט תש"ח (19.1.1948) הוזמנה מונית על-ידי חברת כבלים וחוטי חשמל שהיתה ממוקמת בקצה כבישcI.P.C. במפרץ חיפה. הנסיעה נפלה בחלקו של חנן. הוא נידרש על- ידי חיילי הלגיון הערבי ששמרו על מיכלי הנפט שלcI.P.C. לצאת ממכוניתו ולהזדהות. בעשותו כך, נורה על ידם ממרחק של מטרים ספורים ונהרג במקום. חנן נטמן בבית-העלמין "צור שלום" בקרית מוצקין, מאחר והגישה לבית העלמין בחיפה היתה מסוכנת . קברו היה השלישי במקום זה. ההלוויה התנהלה תחת שמירה של "גפירים" (נוטרים). בן עשרים-ושבע היה חנן בנופלו. הותיר אחריו אישה, אם ואח. לאחר נפילתו קיבלה משפחתו את עיטור "עלה" (עטור לוחמי המדינה). הואיל ומשפחתה של מרים רעייתו נמנתה על מייסדי קרית ביאליק, הונצח זכרו של חנן בבית-הכנסת המרכזי ובמצבה לנופלים שהוקמה בעיר. כמו כן מופיע שמו בספר הזיכרון לנופלים שבקרית ביאליק
