פלונסקי, שלמה

בן חיה (בת ר' משה ליפניס מה"ביאליסטוקאים", מחדשי היישוב בפתח תקווה בתרמ"ב) וחיים, נולד בחג השבועות תרע"ז (27.5.1917) בפתח תקווה. סיים בהצטיינות את בית-הספר היסודי הדתי "נצח ישראל" והמשיך ללמוד בגימנסיה "אחד-העם". הוא התמסר לפעילות בתנועת-נוער ובעבודה חקלאית. במהומות תרצ"ו היה פעיל ב"הגנה" ובמגן-דוד אדום. שלמה למד מסגרות ומצא בה את פרנסתו. במלחמת-העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי והמשיך לשרת בבריגדה היהודית כחבלן בחיל-המהנדסים. הגיע לדרגת סרג'נט (סמל) והשתתף בקרבות בצפון-אפריקה ובאיטליה. מששוחרר חזר לעבודתו והחל לדאוג לביתו, אך מחובתו למולדת לא השתחרר. הוא הוסיף לפעול ב"הגנה" וסיים קורס מ"כים. משהחלה מלחמת-העצמאות התגייס לשירות פעיל ביחידת הנדסה, כמפקד וחבלן מוכשר ומנוסה ותרם מניסיונו להעלאת רמתם של המגויסים החדשים. הוא השתתף בכל פעולות הקרב של יחידתו. צורף לחטיבה 7 והשתתף במבצע "בן-נון ב'" – ההתקפה השנייה על מערך הלגיון בלטרון במגמה לפרוץ את הדרך לירושלים. ההתקפה נכשלה נוכח עדיפות האויב והכוחות נאלצו לסגת. בקרב זה נפל (תחילה נחשב כנעדר) ביום כ"א באייר תש"ח (30.5.1948). השאיר אחריו אישה, שושנה, ושתי בנות. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.