פלונסקי, מרדכי (מוטקה)
בן בטי ואיזידור, נולד ביום כ"ט בחשוון תרפ"ד (8.11.1923) בברלין, בירת גרמניה. למד בבית-ספר תיכון יהודי והצטרף בנערותו ל"מכבי הצעיר". בשנת תרצ"ט עלה לארץ במסגרת עליית-הנוער (ההורים ואחיו הגדול נשארו בגרמניה מאין להם רישיון לצאת) ועשה את הכשרתו במשמרות ובחולדה. בחולדה התגייס לנוטרות, ומשם – לצבא הבריטי. אומן כצנחן, שירת ביוון וביוגוסלביה, באיטליה (בשעת הנחיתה באנציו) ובצפון אירופה. משנודע לו כי אמו נשארה בחיים (את אביו ואחיו רצחו הנאצים) ונמצאת בברלין, השיג רישיון לעבור לשם כחייל ולגור בביתה. עם השחרור וחזרתו לארץ הצטרף לארגון ההתיישבותי "יעל" במנחמיה. בשנת 1947 עלתה אמו לארץ והוא דאג לה כמיטב יכולתו. באותה שנה הצטרף כחבר פעיל ל"הגנה". עם התחלת מלחמת-העצמאות גויס לצה"ל וצורף לגדוד "ברק" בחטיבת "גולני". מרדכי השתתף בפשיטה על עין מאהל, בכיבוש סג'רה הערבית ובפריצה למשטרת צמח. שימש בדרגת מ"מ בפועל, הועבר מעמק-הירדן לנגב, ליחידת הג'יפים, ועם ההפוגה הראשונה חזר לגדודו "ברק" ואירגן מחלקת קומנדו. בקרבות סג'רה האחרונים היה מפקד מחלקת קומנדו. בחור אמיץ, "פורץ" מובהק, בטוח במזלו ובניצחון הסופי. מרדכי נפל בשעת הדיפת התקפת האויב במשלט המערבי בסג'רה ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948) ונקבר במנחמיה. אחרי מותו נמסרה לאמו אגרת-צוואה, שהפקיד בידי אחד מידידיו, ובה בקשת סליחתה על שהסתכן תמיד, והנמקה בצדה: "לא יכולתי אחרת…" אחרי נופלו הוענקה לו דרגת סגן. ביום כ"ח בתשרי תשי"ב (29.10.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.
