fbpx
פלוטקין, יעקב

פלוטקין, יעקב


בן ניסן. נולד בשנת תרכ"ג (1863) ברוסיה והתגורר בעיר פולטאבה, שבה עסק במסחר. תרם הרבה מזמנו ומכספו לענייני הציבור ופעל והפעיל במוסדות צדקה מקומיים, באגודה לשיווי זכויות, בהגנה העצמית היהודית ולמען הרעיון הציוני. גם נתן דעתו לענייני הרוח, גילה חיבה מיוחדת לספרות העברית והשתדל לחבבה על אחרים. בשנת 1907 עלה לארץ-ישראל עם שני בניו הגדולים ואילו אשתו ושלושת ילדיו הקטנים נשארו זמנית ברוסיה כדי לסיים שם סידורים שונים. בארץ בחר לעבוד כפועל פשוט אף כי יכול היה לבחור בחיים קלים יותר כמנהל חשבונות, משום שהחשיב את עבודת הכפיים כגורם בתחיית העם. בניו הצטרפו אליו כפועלים חקלאיים תחילה ברחובות ואחר כך בסג'רה (אילניה) שבגליל התחתון, מקום שם עבד כפועל בשביל חברת יק"א. יעקב גם השתתף בשמירה ובהגנה, והיה בין ראשוני החורשים את אדמת אום ג'בל. תוך כדי עבודתו זו גם נפצע פעמים על ידי ערבים וימים רבים שכב על ערש דווי. בינתיים עלה בידו להעלות ולהביא אליו את אשתו ושאר ילדיו והתחיל לפעול אצל פקידות יק"א שתאפשר לו הקמת משק חקלאי לעבוד בו עם בני משפחתו. ואולם הוא לא זכה להגשים זאת. בפסח תרס"ט, בעת התנפלות ערבים על שדות המושבה, שוב נפצע והפעם פצעים אנושים. הוא הוציא את נשמתו ביום ה' בכסלו תר"ע (18.11.1909). ביום מותו הגיעה למשפחתו ההודעה על האישור להתיישבות. הוא נטמן בבית העלמין הישן בחיפה. הניח אשה וחמישה ילדים. הונצח בקובץ "יזכור" לחללי הפועלים העברים בארץ ישראל ובספר ,יזכור" ביידיש שיצא לאור בארצות הברית.

דילוג לתוכן