פלוטניצקי, חיים

בן הינדה-רחל וגרשון. נולד בשנת 1914 בעיר סלונים שבפולין. היה חבר בתנועת הנוער "פרייהייט" ("דרור") ואחר-כך הצטרף למפלגת "פועלי ציון". בשנת 1934 עלה לארץ-ישראל בעקבות אחיו ואחותו שעלו לפניו. אביו, מורה בבית-הספר "תרבות" שבעיר וציוני פעיל, נאלץ להישאר בפולין מאחר שלא קיבל רשיון-עלייה ושם נפטר. בארץ עבר לגור במושבה פרדס חנה ושם עסק בנגרות, שלמד בפולין לפני עלייתו. כשפרצו מאורעות 1936 התגייס לשמירה האזרחית וגם תרם דם להצלת חיי אדם. בקרב חבריו נודע בטוב לבו ובנכונות לעזור לכל הנזקק לעזרה. בשנת 1938 הצטרף לחיל הנוטרים וכנוטר מילא תפקידי שמירה והגנה במושבה. בסוף ינואר 1939 נודע על כנופיה שמסתובבת בגבולה הדרומי של פרדס חנה וחיים יצא בקבוצה בת ארבעה אנשים, למארב כדי למנוע את כניסת הכנופיה לאזור. בהיתקלות עמה התפתח קרב-יריות וחיים נפצע בעינו. הוא נלקח לבית-החולים בילינסון ובכ"ו באדר תרצ"ט (17.3.1939) מת מפצעיו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות של פרדס חנה. הניח אם זקנה שנותרה בפולין ואחות בארץ. מאמר לזכרו התפרסם בעתון "דבר".