פלד, שמית

בת יעקב וטובה. נולדה ביום ט"ו בתמוז תשי"ח (3.7.1958) בתל-אביב. למדה בבית-הספר היסודי 'יהודה המכבי', ואת לימודיה התיכוניים סיימה בבית-הספר התיכון 'כי"ח' ('אליאנס') שבתל-אביב. שמה ניתן לה ע"ש אבי סבה, שמעיה פטרנק ז"ל, שנפל בשנת 1948 במערכה לשחרור צפת. שמית היתה תלמידה מצטיינת ופעלתנית, ותרמה רבות בכיתות שלמדה בהן. תמיד חיפשה אתגרים לעצמה. שקדנית היתה, וכל נושא שמצאה בו עניין לא הניחה לו, עד שלמדה אותו לעומק. היתה קוראת, חוקרת ושואלת שאלות. המקצועות האהובים עליה ביותר היו: ביולוגיה, ידיעת-הארץ וארכיאולוגיה. גם במלאכת-יד עסקה, ואת השמלות לבובותיה תפרה במו-ידיה. שמית היתה דור חמישי לילידי-הארץ, וכמסורת משפחתה חונכה לאהבת-המולדת, לכיבוד אב ואם, לכיבוד הזולת ולעזרה לנצרך. את הארץ הכירה לא רק ממפות ומספרים אלא מתוך שהיתה כבר בילדותה חורשת את הארץ לאורך ולרוחב. לא החמיצה מעולם טיול או מסע במסגרת הגדנ"ע, בית-הספר, או תנועת 'השומר-הצעיר' שהשתייכה אליה. מילדותה חלמה שמית להיות רופאת-ילדים והכשירה את עצמה בכיוון זה, נרשמה לקורסים ולחוגים אוניברסיטאיים לנוער. בבית-הספר התיכון למדה במגמה הביולוגית. שמית אהבה את חוג המשפחה והיתה מסורה מאוד לבית. תמיד זכרה את ימי-ההולדת של כל בני-המשפחה והקפידה לשלוח את הברכות למועד. היתה רגישה, נעימת-הליכות, עדינה ועקשנית בתגובותיה על עוולות שהיתה נתקלת בהם. ידעה לעמוד תמיד על עקרונותיה, ובכושר-שכנוע ידעה להעביר את רצונה, והשפעתה היתה גדולה בחוג חבריה. מצד אחר, היא הושפעה מן המסגרות ששירתה בהן בתנועת-הנוער גדנ"ע ו'השירות הלאומי' – מסגרות אשר הטביעו בה את חותמן. כך קרה, שבהשפעת החיים בקיבוץ החליטה להצטרף לגרעין במסגרת תנועת 'השומר-הצעיר' ועמו לצאת לנח"ל. שמית גויסה לצה"ל במרס 1977 במסגרת הגרעין שיצא לנח"ל, ועם הגרעין יצאה להשלים את קיבוץ יחיעם בגליל-המערבי. משפחתה ראתה בשירותה זה משום המשך לשירות האב בפלמ"ח, בגדוד הראשון. בעת שירותה בנח"ל היתה פעילה בחיי הגרעין ובשמירה על שלמותו. ביום ז' בתשרי תשל"ח (19.9.1977) נפלה שמית בעת מילוי תפקידה – והיא בת 19. השאירה אחריה הורים ואחות. הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. בני-משפחתה וחברי הגרעין בקיבוץ יחיעם הוציאו לזכרה חוברת-זיכרון.