פלדמן, דוד (דודי)

דוד (דודי), בן אידה ויוסף, נולד ביום ג' בניסן תשי"ב (29.3.1952) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי-ממלכתי א' "הראשונים" בבת-ים, ואחרי-כן סיים לימודיו בבית-הספר התיכון-עירוני א' "החשמונאים" בבת-ים, במגמה הביולוגית. בשנים הראשונות בבית-הספר היה דודי הילד האהוב על מוריו והם הרבו לפנקו ולטפחו. הוא היה ילד פעיל מאוד ושובב לא קטן. בכיתות הגבוהות יותר נהגו המורים לומר להוריו בצער, שהוא יכול היה להיות תלמיד טוב מאוד, אילו רק רצה והשתדל יותר. דוד היה זמן-מה חבר בתנועת "הצופים" וכמו כן היה חובב כדורסל ושיחק הרבה במשחק זה. בנעוריו כתב שירים, אם כי לא התייחס לכתיבה זו ברצינות. הוא הקדיש הרבה מזמנו הפנוי לגרפולוגיה ומסוגל היה לשבת במשך שעות ולנתח כתבי-יד. תמיד היה חברותי מאוד, נהג לארגן פעולות שונות עם חבריו וביתו המה תמיד מחברים ומחברות. מטבעו היה עליז ואופטימי והיה אהוב על רבים. הוא היה בן מסור להוריו ואח נאמן לאחותו, הבין את הוריו והיה עוזר ומייעץ לאחותו. הואיל ותחומי התעניינותו היו רבים, לא נטה ברורות למקצוע מסוים והרבה להתלבט לגבי המשך דרכו לאחר הצבא. אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון ולפני שגויס לצבא, למד נהיגה וסיים קורס תכנות ותכנון למחשבים ב"מדרשה למינהל" בתל-אביב, ובאותו זמן גם עבד אצל אביו כחשמלאי. דודי גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למקצועות הטנק ובקורס למפקדי טנקים, נשאר להדריך בבית-הספר לשריון. בזמן שירותו זכה באות הקלע מכסף. דודי ידע להתאים עצמו למסגרת הצבאית ולהסתגל אליה. עם זאת סירב ללכת לקורס קצינים, למרות שעבר את המבדקים בהצלחה, משום שרצה ללמוד והתעניינותו התרכזה בתחומים אחרים. בהיותו בחופשת שחרור חשב ללמוד רפואה. משלא התקבל, התלבט אם ללמוד משפטים או כלכלה. לבסוף התקבל כתלמיד לשנת 1973 כפקולטה לכלכלה ולמינהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. כן תכנן להתחתן עם חברתו, לאחר שיסיים את שירותו הסדיר בצבא. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה דודי, כאמור, בחופשת שחרור. למרות שלא נקרא להתייצב, אץ בבוקר המחרת להצטרף ללוחמים. כיוון שעדיין לא שובץ לתפקיד מסוים במערך המילואים, הצטרף לגדוד ("כוח אהוד") שהורכב במלחמה. עם הגדוד הזה נשלח ל"חווה הסינית", לסייע לחילוץ הצנחנים. ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973), כשהסתער על יעד באזור "החווה הסינית" בניסיון לחלץ צנחנים פצועים ששכבו בשטח, נפגע דודי מכדור ונפצע אנושות בראשו. הוא הועבר לבית-החולים ומת מפצעיו ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973). הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "הוא אץ להציל צנחנים ונפגע. על התנהגות אמיצה זו חבים לו הרבה צנחנים את חייהם".