פלדמן, אשר (“גדליהו”)

בן ציפורה ומשה. נולד בשנת 1920 בפינסק, פולין. בעודו נער התארגנו הוא וחבריו מתנועות הנוער היהודיות השונות וייסדו קבוצה של צעירים למטרת הגנה על יהודי העיר מפני נסיונות לפרוע בהם. בסוף 1937 הצטרף אשר עם קבוצת חבריו לקן בית"ר בפינסק. מדריכו בבית"ר באותה תקופה ציין: …" עלם צעיר עם עיניים יוקדות, טובות וקפדניות גם יחד. כולו קורן חדוות חיים, כולו לוהט למעשה והקרבה… הוא היה בולע כל מילה על ארץ-ישראל, תפיסתו והתמצאותו היו בולטים ביותר…". גם גילה נטיות לספרות ולעיסוק ספורטיבי. בקיץ 1938 נשלח מטעם תנועתו להשתתף בקורס מדריכים שבו גם עבר אימוני-נשק לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיע לווילנה הנתונה לשלטון ליטא ושם שהה זמן מה בפנימיית בית"ר ואחר-כך עשה בקבוצת הכשרה של בית"ר בה למד את עבודת האדמה וגם התאמן בנשק ואימן אחרים. בתקופה מאוחרת יותר היה בקובנה הכבושה בידי הגרמנים, ברח משם ועשה תקופה ממושכת במחנות השמדה, אבל הצליח להישאר בחיים. ב-1945, מייד לאחר תום מלחמת העולם השנייה, עלה לארץ-ישראל, הצטרף לקיבוץ גבעת ברנר ובעת ובעונה אחת גם למחתרת לח"י. בי"ט בסיוון תש"ו (18.6.1946) היה בין המשתתפים בהתקפה על בתי המלאכה של מסילת הברזל בחיפה. הלוחמים הצליחו לפוצץ מתקנים מרכזיים בשטח בתי המלאכה אבל בדרך נסיגתם נתקלו במארב של חיילים בריטיים ובאש שנפתחה עליהם נפלו 11, אשר ביניהם. הוא הובא למנוחת עולמים בקבר אחים בבית הקברות בחיפה. שמו הונצח ב"ספר פינסק".