פלדמן, אריה (“פפה”)
בן יונה ומרים. נולד ביום ח' בתמוז תש"ד (29.6.1944) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "גאולה" בחיפה ובאותה תקופה היה חבר בתנועת "הצופים", שבט "גאולה", ויחד עם חברו (גדי יגיל) היה מארגן שם ערבי בידור. מבית-הספר "גאולה" עבר לבית-הספר התיכון "חוגים" וגם שם היה מארגן את הצגות הסיום בהצלחה רבה. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון בהצטיינות. אריה גויס לצה"ל בשנת 1962 ונתקבל יחד עם חברו גדי יגיל ללהקה צבאית ובה הצליח מאוד. אחרי שהשתחרר מהשירות הסדיר נרשם לפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים את לימודיו בה בציונים טובים. כאשר היה מישהו מצלצל אליו ומבקש ממנו מופע בהתנדבות היה נענה ברצון, כי מטבעו אהב לגמול טובה לזולת תמיד. באמצעות הסטודנטים באוניברסיטה ארגן הופעות בפני חיילים בכל המוצבים, בחזית ובעורף. לבו של אריה היה נתון לעמו, לצבאו וגם לאלוהיו, כפי שיעידו מעשיו; בכל חג היה הולך לבית-הכנסת והיה לו מקום קבוע בו. באוקטובר 1969 נקרא לשירות מילואים פעיל. ביום ח' במרחשון תש"ל (20.10.1969), נפל בעת מילוי תפקידו בהפגזת אויב באזור תעלת-סואץ – יומיים לפני שעמד להתחיל את עבודת הסטג' שלו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. במכתב של "התאחדות הסטודנטים בישראל", שנשלח באדר א' תש"ל צוין אריה בזו הלשון: "האמן-הבדרן בחסד היה כמתהלך כשמועקה בלבו, מועקה של 'בעל-חוב' לחבריו החיילים הקרביים, על שהוא אינו נמנה עמהם. את פרעונו כאילו מצא בהביאו אליהם לחזית את צחוקו. מופת התנדבותו זו סחף אחריו גם אחרים מעולם הבידור והאמנות בישראל. הרעיון היה שלו והוא היה הראשון שהגשים אותו וסטודנטים ואמנים החלו יורדים למוצבים לאורך גבולותינו ומופיעים בפני חיילינו לבדרם ולשעשעם – ו'פפה' המתמיד מכולם. על משמרתו זו נפל כשהוא קורן ומקרין חדוות-חיים ואופטימיות על כל הסובבים אותו. הייפלא כי כה רבים הם ידידיו ומוקיריו המבקשים להנציח זכרו של החבר, שידע לעורר בצחוקו שמחה בלבם. ואכן, רבים מביעים זאת בנטיעת עצים על שמו. כך עלה גם הרעיון לנטוע יער על שמו של אריה פלדמן ('פפה'). היער יינטע על-ידי הקרן הקיימת לישראל בדרך לקמפוס האוניברסיטה בחיפה, העיר שנולד וגדל בה, והוא יהיה מצבה חיה ונצחית, מצבה רעננה תמיד ומשעשעת נפש בצל צמרתה וברון בעלי-כנף בעפאיה, ראויה לאיש שהיה דמות מעניינת ושופעת חיים – – – ". בעקבות מכתב זה ניטע יער על שמו במורדות הכרמל. בספר "יזכור" שבהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, בעריכת יהודה האזרחי, הובאו תולדותיו ותיאור נפילתו; בבית-החייל בבאר-שבע הוקם חדר על שמו בתרומתו של אלמוני אשר נודע לו מן העיתון על נפלו של אריה; גם קרן למילגות לסטודנטים הוקמה על שמו; כן הוקמה קבוצת כדור-רגל לנוער בשם "מכבי חיפה אריה".
