פיש, אהרן

בן משה וחוה. נולד ביום ב' דחול-המועד סוכות תרצ"ו (14.10.1935) בחיפה. בן-זקונים להוריו, מראשוני כפר-חסידים וממייסדיו. אחרי סיימו את לימודיו בהצטיינות בבית-הספר שבכפרו המשיך את השתלמותו התורנית בישיבת "תפארת ישראל" בחיפה. גם כשנאלץ לעזוב את ספסל-הלימודים ב"ישיבה" ולהיחלץ לעזרת אביו במשק, אחרי שאחיו הגדולים נקראו לשירות לצבא, לא שכח את לימוד-הגמרא; כן היה נוהג גם בהיותו בצבא, אחרי יום אימונים ומסעות. חבריו אהבוהו על התנהגותו כחייל זריז ובעל-משמעת, על סגולות נפשו האצילית וכיבדוהו בשל אהבת-התורה שבלבו. גויס לצה"ל בינואר 1955 במסגרת נח"ל ונימנה עם חברי גרעין יובל הכ"ה של "בני-עקיבא". עמד הכן לכל מבצע והיה ראשון להגשת כל עזרה. עבר קורס-חבלנים ועסק בתפקידו כחבלן באותה מידה של נאמנות אשר גילה ללימודי-התורה ולעבודת-האדמה. שבוע ימים לפני שחרורו מן הצבא, אור ליום ו' במרחשון תשי"ז (11.10.1956), נפל בקרב בסביבות קלקיליה והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר-חסידים. זכרו הועלה בחוברת כסלו-טבת תשי"ז של "עמודים" (בטאון הקיבוץ הדתי) ואף בגליון אותם החדשים של "זרעים" (בטאון "בני-עקיבא" בארץ). כן הועלה זכרו בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים".