פישמן, נתן
נתן, בן דבורה תבדל"א ויעקב ז"ל, נולד ביום א' באב תש"ח (6.8.1948) ברמת-גן. הוא למד בבית-הספר היסודי במושב בית-חנן, שאביו ניהל אותו, ואחרי-כן למד בבית-הספר התיכון הריאלי בראשון לציון. הוא למד במגמה הביולוגית מתוך כוונה ללמוד רפואה בעתיד. את הלימודים התיכוניים סיים בבית-הספר האקסטרני "רון" בתל אביב. נתי, כפי שכינוהו ידידיו בצבא, היה נער חייכן, שקט ונוח. בבית-הספר הצטיין בתבונתו ובבגרותו. רגיל היה ליחס אישי בבית ספרו בבית חנן, והיה ביקורתי מאוד כלפי המסגרת בבית-הספר התיכון. אכזבתו מהעדר יחס אישי בין התלמידים לבין המורים הייתה כל כך גדולה, עד שבסוף השביעית החליט לנטוש את המסגרת הממוסדת וללמוד לבחינות הבגרות בכוחות עצמו, בבית-ספר אקסטרני. הוא היה נער חברותי מאוד ואהב להימצא במחיצתם של אנשים. הוא עסק בהדרכת בני נוער, עבד כמציל על שפת הים. נתי אהב בעלי-חיים וטיפל במסירות בחיות שנזקקו לעזרה. תמיד היה עמו כלב שאותו גידל. נתי היה נער ברוך כישרונות. הוא אהב לצייר והשתתף בתערוכה שנערכה במושב. כן היטיב לנגן באקורדיון ולא היה אירוע חברתי, שלא הוזמן אליו, כדי "לחמם" את האווירה בשירה, בנגינה ובריקודים. הוא גם עסק בבניית טיסנים במסגרת החוג לבניית טיסנים במושב. מבין כל עיסוקיו היה הספורט אהבתו הגדולה והאמיתית. הוא היה שחיין מעולה, בעל תעודת מציל חובב, והצטיין גם במשחק הכדורסל. הוא היה ספורטאי נלהב והקדיש את כל זמנו הפנוי לפעילות בתחום הזה. בעיקר אהב את השחייה בים ואת הריצה למרחקים ארוכים. הוא היה בן מסור ונאמן להוריו. מאביו למד לעשות כל דבר בפשטות ובענווה, וממנו גם למד לאהוב את הזולת ורכש את הרצון לעזור ולתת. מותו של אביו בטרם גיוסו לצה"ל הנחית מכה קשה על הנער הצעיר, שהיה קשור בעבותות אהבה לאב המיוחד הזה. נתן גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1967 והוצב לחיל הקשר. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורסים למקצועות הקשר, סיים בהצלחה קורס קצינים והוענקה לו דרגת קצין. נוסף לכך עבר קורס צניחה, שבסיומו הוענקו לו "כנפי צנחן". לבקשת אמו האלמנה, שהוא הנפש היחידה הקרובה לה, הוצב בסיום הקורס לאחד מבסיסי ההדרכה בצה"ל. הוא מילא בהצלחה רבה תפקידים שונים, החל מתפקיד קצין קורסים וכלה בתפקיד מפקד מדור. מפקדיו העריכו אותו כקצין מסור, אחראי ובעל ידע מקצועי רחב. הוא היה רציני מאוד בגישתו לעבודה ועורר אמון במפקדיו ובפקודיו. בתום שירות החובה שלו התגייס נתי לשירות בצבא הקבע, ומשום שרצה להתקדם בסולם הדרגות ביקש לעבור ולשרת ביחידת שדה. הוא שירת ביחידה זו במשך שבעה חודשים ואחר-כך עבר לבית-הספר לשריון בתפקיד הדרכה. במלחמת יום הכיפורים השתתף נתי בקרבות ההבקעה על גדות תעלת סואץ, בתפקיד סגן מפקד פלוגת הקשר של חטיבה משוריינת. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973) נפגע ונהרג בשעה שיצא לחלץ אחד מחייליו, שנפגע מהפגזת קטיושות כבדה סמוך לגשר שהקימו כוחותינו על תעלת סואץ ליד האגם המר. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במושב בית-חנן. השאיר אחריו אם. במכתב תנחומים לאם השכולה כתב אחד ממפקדיו: "למרות התקופה הקצרה, שהספיק נתן לשרת עמנו התבלט מיד בתכונותיו הנפלאות, כשהוא מוכיח בלחימתו אומץ-לב רב, דבקות במשימה ודאגה כנה לחיילים".
