פישמן, נחום

בן איטה ויעקב, נולד ביום כ"ד באדר א' תרפ"ד (29.2.1924) בעיר ארד, טרנסילבניה. חונך חינוך מסורתי ועם זאת רכש לו השכלה תיכונית. נחום עבר את כל תלאות מלחמת-העולם השנייה ועלה לארץ באוניית-מעפילים בחודש מאי 1944. שהה שנה בקבוצת כפר גליקסון ושנה וחצי שירת במשטרת היישובים העבריים. אחר-כך עבר לבני ברק ועבד כפועל בניין. עמל קשה בתקווה להעלות את הוריו ולעזור בסידורם. תקוותו נתגשמה והוריו עלו ארצה ב-28.12.1947. היה מסור ל"הגנה" ורצה לנקום נקמת אחיו. נחום התנדב לצבא עם פרוץ מלחמת-העצמאות, שירת בחטיבת "אלכסנדרוני" והשתתף בקרבות יפו וכפר סבא הערבית. הועבר לפלוגה הדתית ונלחם בטנטורה, איגזים, קולה ווילהלמה. משם עברה יחידתו לדרום. בעת מבצע "חורב", נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל-מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים ותקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). נקבר בפלוג'ה. ביום י"ז בכסלו תש"י (8.12.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.