פישמן, יצחק (איצ’ה)

בן לאה ואנשל, נולד בשנת תרס"ב (1902) בעיירה ולודבה, פולין למשפחה שומרת מסורת. יצחק למד בבית-הספר התיכון בעירו, ומשסיימו, התגייס לצבא הפולני ושירת בו ארבע שנים. לאחר שהשתחרר למד את מקצוע המסגרות. הוא נשא לאישה את חנה לבית קאליפון, והזוג החליט לעלות לארץ-ישראל ולבנות בה את ביתו. בשנת תרפ"ד (1925) הגיעו באונייה לנמל יפו והשתכנו בשכונת נווה צדק, שם נולדו שני ילדים אשר נפטרו בילדותם ממחלות. ברבות השנים נולדו לזוג ארבעה ילדים נוספים: בן ושלוש בנות. יצחק היה מסגר מעולה, וחברת "אגד" ביקשה ממנו לבצע עבורה עבודות שונות. כחבר ה"הגנה" ועל-אף גילו, נהג לצאת לפעילויות שמירה. ביום כ"ב באדר ב' תש"ח (2.3.1948), כאשר היה בעמדת שמירה בדרום העיר נפצע אנושות בגבו מיריות שנורו ממשוריין בריטי. הוא פונה לבית-החולים, אך נפטר זמן קצר לאחר- מכן. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. הניח אישה וארבעה ילדים.