פישביין, רותי
בת סתירה והרמן, נולדה ביום כ"ט באייר תש"ך (26.5.1960) ברמת השרון. אביה, יליד גרמניה, הוא שריד יחיד מכל משפחתו ואמה, ילידת וילנה. רותי הייתה בת זקונים, בת רביעית במשפחה וצעירה בכעשר שנים מאחיותיה. כל בני המשפחה פינקו את רותי והתבדחו על מצבה, על שיש לה חמישה הורים. היא למדה בבית ספר "אורנים" ברמת השרון. בדרך כלל, היא הייתה ילדה שקטה וביישנית, ולא נטתה להשתתף באירועים של בית-הספר. אחר-כך למדה רותי בבית-הספר התיכון המקצועי "רוטנברג" ברמת השרון, ובו התחילה להשתלב בחברה. היא התנדבה גם למשמר האזרחי, והשתתפה בקביעות בחוג לריקודי עם שגרם לה הנאה רבה. רותי קשרה קשרי ידידות אמיצים עם כמה חברות מימי בית-הספר היסודי, ואף שמרה על קשר מכתבים הדוק עם חברה שהיגרה לצרפת. בבית-הספר התיכון למדה רותי פקידות וכתבנות והצליחה בהן מאוד. אחר שגמרה את בית-הספר עבדה שנה אחת כפקידה-כתבנית בוועד הפועל של ההסתדרות בתל-אביב וקשרה יחסים יפים עם שאר העובדים. רותי ציפתה בקוצר רוח לגיוסה לצבא. מפאת היותה בת להורים מבוגרים, היא שובצה בבסיס בקרבת הבית, אבל הדבר לא היה לרוחה והיא השתדלה מאוד לשנותו. הוצע לה לבחור בין צפון הארץ לבין בסיס חיל-האוויר באופירה שבדרום. היא התלהבה מאוד מן האפשרות השנייה. היא לא שובצה עדיין כפקידה, אלא היה עליה לעבוד זמן-מה במרכזייה, כדי לצבור בה ותק מסוים. רותי השתלבה יפה בחברה בבסיס, והייתה מאושרת מן השירות ומן הנוף הקסום. רותי באה הביתה כל שבועיים. חודשיים לאחר שהוצבה באופירה, פקדה סופת גשמים עזה את כל איזור דרום סיני וגרמה לשטפונות עזים. רותי הייתה בתפקיד שמירה בבונקר, שליד המרכזייה, ועוד הספיקה לדבר בטלפון עם אחותה, תושבת ערד, ועם הוריה שהיו שם בביקור. היא סיפרה על הסופה, והבטיחה להתקשר שוב. אבל במשך הלילה פרצו המים פנימה והציפו את הבונקר. רותי נפלה בעת מילוי תפקידה ביום ל' בתשרי תש"ם (21.10.1979) והיא בת 19 שנים. מפקדה כתב למשפחתה, כי רותי "הייתה חיילת מסורה לתפקידה בכל מאודה, הייתה חברה נאמנה ואהובה על כל חבריה ומפקדיה". היא הובאה למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בקריית שאול.
