פירשט, נתן-זאב

בן בלה-רבקה ומשה-יהושע, נולד ביום י"ח בטבת תרפ"ו (4.1.1926) בעיר פשיטיק, פולין. בילדותו עברו עליו מחלות רבות, אולם הוא התגבר עליהן. נתן-זאב למד בבית-ספר יסודי. בשנת 1936 נאסר אביו על-ידי הממשלה הפולנית באשמת ארגון הגנה יהודית נגד הפורעים שתקפו את יהודי העיר. האב הצליח להימלט והגיע לצרפת כאסיר פוליטי. משם עלה ארצה ובשנת 1938 העלה את כל משפחתו לארץ. המשפחה התיישבה בתל-אביב. נתן למד בבית-הספר "ביל"ו" ובהיותו בכיתה ו' הפסיק את הלימודים והחל לעבוד בפוליטורה ובו בזמן השלים את השכלתו בשיעורי- ערב. היה אוהב ספר ואספן נלהב של מטבעות ובולים. בשנת 1941 הצטרף ל"הגנה", אומן כמקלען והשתתף בפעולות ה"הגנה", כגון פעולת "ליל וינגייט", פעולת ההכנה לקראת הורדת מעפילי "מכס נורדוי" ו"יציאת אירופה". בימי יולי 1947 שמר בגן-הוואי, השתתף בפעולות הגמול בפרדס אבו- לבן, בסלמה, ובשמירה בפרברי העיר עד אשר יצא לשמירת קו-המים בנגב, ושם עשה גם בליווי שיירות. בסוף ינואר 1948 נשלח לבן שמן לקורס סמלים, ואחר-כך נשלח לקורס חובשים והיה חובש מחלקתי מוסמך. לאחר הקורס הועבר לחטיבת "גבעתי" והשתתף בפשיטה על מפקדת חסן סלמה, שהיה ממפקדי הכנופיות. כמו-כן השתתף בפעולת "נחשון" בכיבוש דיר-מוחסין, חולדה הערבית, בליווי שיירות לירושלים ובהתקפות על רמלה, אבו- שושה, אל-קוביבה ובפעולת "ברק", ובסוף מאי 1948 הועבר לגיזרת אשדוד. בליל 2-3 ביוני 1948, במסגרת מבצע "פלשת", תקפו כוחות "גבעתי" את המערך המצרי ליד גשר אשדוד (גשר "עד הלום" כיום). ההסתערות נבלמה באש כבדה של האויב והכוחות נאלצו לסגת. ההתקפה נכשלה אמנם, אך אילצה את המצרים להיערך במקום ובלמה את התקדמותם צפונה. בקרב זה נפל, ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948), בהגישו עזרה לנפגעים, ונקבר על-ידי המצרים. מפקדו העיד, כי עמידתו בקרבות בכלל ובקרב האחרון בו השתתף, היתה מלאה ביטחון ועידוד, והוא חש להגיש עזרה לחבריו בגבורה בלתי מצויה ובמסירות. כעבור חצי-שנה לערך הובא למנוחת-עולמים יחד עם חבריו לקרב בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.