פיקהולץ, ירון

בנם הבכור של צילה ועמוס. נולד ביום ב' באדר ב' תשמ"א (8.3.1981) ברמת גן. גדל והתחנך בעירו. החל את לימודיו בבית הספר היסודי "בן-גוריון" והמשיכם במגמת האמנות בבית הספר "תיכון חדש". שנות הלימודים בתיכון היו המשמעותית ביותר בחייו של ירון, והיפות ביותר. ירון פרח, והצליח בכל אשר עשה: הוא שימש כיושב ראש מועצת התלמידים, ערך את העיתון הבית-ספרי, היה מעורב בכל הפעילות החברתית בבית הספר ובמיוחד במסיבות. ירון היה ילד של צחוק ונשמה, שידע לבלות וליהנות מכל דבר ובכל מקום, וחיוכו שובה הלב לא מש מפניו. אהוב מאוד היה, ומוקף תמיד בחברים ובחברות. בתקופת התיכון נחשף ירון במיוחד לנושא הציונות על כל זרמיה – הן מההיבט ההיסטורי והן מההיבט התקשורתי. הוא ראה חשיבות רבה בהעברת המסר לכל אדם באשר הוא, בארץ ובעולם, כי גורלנו הוא לחיות בדו-קיום עם העם הפלסטיני, ובד בבד, להמשיך ולשמור על קיום המדינה ועל צביונה היהודי. ירון למד כי אפשר להביע רעיונות ומחשבות לא רק במילים, אלא גם בדרכים אחרות, שאחת מהן היא האמנות. בלימודיו במגמה התמחה בציור ובגרפיקה ממוחשבת. בשנת 1997 ייצג ירון את העיר רמת גן במשלחת "שגרירים צעירים" שנסעה לארצות-הברית. במסגרת זו נפגש עם עשרות בני נוער, שלחלקם היה זה המפגש הראשון עם ישראלי שמדבר ומספר על ישראל בהיבט החברתי, הביטחוני, המדיני והכלכלי – וכל זאת בגובה העיניים. ירון עסק בפעילויות חברתיות רבות, ועל כך קיבל בשנת 1998 מלגה על-שם קריניצי על פעילות חברתית. בסיום לימודיו בתיכון קיבל אות הצטיינות מראש העיר על פעילות חברתית למען הזולת. בסוף חודש יולי 1999 התגייס ירון לצה"ל, חדור מוטיבציה לשרת את המדינה כמיטב יכולתו. הוא גויס להנדסה קרבית, ובסיום הטירונות נשלח לקורס חובשים קרביים וסיימו בהצלחה. פעילותו הראשונה כלוחם וכחובש קרבי הייתה כשירד עם הגדוד לקו ברפיח. עם סיום הקו יצא לקורס מ"כים, ובסיומו שובץ כמפקד כיתת טירונים. את כל זמנו הפנוי הקדיש בדאגה לחייליו, ביקר את החולים, תמך בחלשים וחיזק את הטובים. מפקד הגדוד, סגן-אלוף יוסי, סיפר כי ירון היה אדם ערכי, בעל אהבה לחייליו, חינך אותם במסלול ההשקעה והם הלכו אחריו בעיניים עצומות. מפקדיו של ירון הציעו לו לצאת לקורס קצינים, אך הוא סירב בטענה שרק כמ"כ הוא יכול להיות קרוב לחיילים. סמל ראשון ירון פיקהולץ נפל בפעילות מבצעית בשומרון ביום ט"ו בכסלו תשס"ב (29.11.2001). ירון נורה בידי מחבלים בשעת סיום צום הרמדאן, למרגלות המסגד בבקה אל-שרקייה שמצפון לטול כרם, בעת שהקים מחסום למניעת חדירה של מכונית תופת לתחומי הקו הירוק. ירון נפגע משלושה כדורים ואיבד דם רב. הוא הובהל במסוק לבית החולים "הלל יפה" שבחדרה, אך נפטר מפצעיו בעודו במסוק. במחי יד נגדעו חיים, דווקא בתאריך הסמלי של כ"ט בנובמבר, וירון רק בן עשרים ותשעה חודשים. ירון הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול. הותיר הורים ושתי אחיות – איילה וחן. על קברו ספדה לו מנהלת בית הספר "תיכון חדש": "השמים מקבלים היום מלאך, כוכב זוהר." על מצבתו של ירון נחקקו המילים "גיבור של העולם ילד עם חיוך של מלאכים". חבריו של ירון בחרו להנציח את זכרו בעשייה שמשקפת את תמצית חייו. הניה מליכסון, מורה בבית הספר "תיכון חדש", הכינה מצגת המתארת את דמותו המיוחדת של ירון והמנציחה טיול בהרי ירושלים ובלטרון שנערך לזכרו בהשתתפות תלמידים, מורים, ובני משפחה. המצגת מופיעה באתר האינטרנט של בית הספר, בכתובת http://www.thadash.co.il/index.asp?id=1163. ירון היה אוהד מושבע של קבוצת "מכבי תל-אביב" בכדורגל. בחודש ינואר 2002 הקדישה אגודת "מכבי תל-אביב" את משחקה מול קבוצת "הפועל באר שבע" לזכרו. בטקס מרגש קיבלה משפחתו מגן הוקרה משחקני הקבוצה. קהילת "הוד והדר" של התנועה המסורתית נטעה עץ לזכרו של ירון בהרי ירושלים.