פיפק, חיים

בן נחמה וגוטמן, נולד ביום כ"א באייר תרפ"ה (15.5.1925) בעיר אוסטרוביץ, פולין. למד ב"חדרים" ובבית-ספר יסודי ובהיותו בן 14 ניתכו עליו מוראות מלחמת-העולם. חיים עבר את כל מדורי התלאות יחד עם אחיו במחנות הריכוז וההשמדה אושוויץ, מאוטהאוזן ומחנות אחרים בגרמניה ובאוסטריה. אחרי השחרור, כשמצאו את עיר-הולדתם חרבה וממשפחתם לא שרד איש, קונן את קינתו הגדולה בחרוזים עממיים באידיש ויצא עם אחיו ב"נתיב-הבריחה" לאיטליה ומשם העפילו לארץ באונייה "ווג'ווד". יומיים אחרי הגיעו לארץ ירדו על היישוב "השבת השחורה" (29.6.1946) וימי החיפושים והמצור. אך איתנה היתה אמונתו בעתיד טוב יותר ולא נפל ברוחו. הוא עבד כפועל והשתדל לשכוח את סיוטי העבר והיה חבר טוב ועליז, מוכן להיטיב עם הזולת. ב-1.3.1948 התגייס ושירת בחטיבת "גבעתי". חיים השתתף בליווי שיירות לנגב, בהגנת נגבה, בקרבות בית דראס, מע'אר, בהתקפות על משטרת עיראק-סואידן, ועל אחד המשלטים בגיזרת אשדוד, בקרב ג'וליס ובפריצת הדרך לנגב, בהתקפות על משלטי כרתיה, בחסימת דרך המצרים לבית-גוברין ב"גבעת יעקב", בכיבוש בית-גוברין ובטיהור משלטי משטרת עיראק-סואידן. לאחר-מכן יצאה פלוגתו מלכיש לטיהור סביבת דואימה שבהרי חברון מקני האויב. אחרי פעולת-עונשין מוצלחת בכפר סיקה הותקפה הפלוגה באש, וכשרץ חיים להציב את המקלע לפעולה, פגע כדור בלבו, ביום ל' בחשוון תש"ט (2.12.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.