פינק, עמוס
בן פנינה וקלונימוס-הלל, שעלו ארצה בשנת 1920 עם ראשוני העלייה השלישית. עמוס נולד ביום ב' בחשוון תרפ"ג (24.10.1922) בעיירה סאמבור שבגליציה, פולין, שאמו שהתה בה בהבראה, ועלה עמה ארצה בהיותו בן 5 חודשים. עוד בימי ילדותו נתגלה בו נטייה לחיי טבע וכאשר למד בבית-החינוך בתל-אביב נתגבש בו הרצון לחיי חקלאות. שנתיים למד בגימנסיה "בלפור" ואחרי-כן עבר לבית-הספר החקלאי על-שם כדורי וסיים אותו בהצטיינות. לאחר זאת עבר להשתלמות בקיבוץ חפצי בה, אליו קשור היה שנים רבות. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה הצטרף לגדוד ה"באפס" הארצישראלי, משם עבר לבריגדה היהודית, יצא עימה לחוץ-לארץ והשתתף בקרבות נגד האויב הגרמני. בהיותו באיטליה נפגש לראשונה בשארית הפליטה והחליט להקדיש את עצמו להצלתה. עם החזרת הבריגדה לארץ-ישראל נשאר באירופה ופעל רבות במחתרת לשם העלאת הפליטים. היה מפקד אוניית-מעפילים ומשנתפסה האונייה נשלח עם אנשיה למחנה-מעצר בקפריסין. לאחר שהות קצרה במחנה בקפריסין הצליח להימלט ממנו בסירת-דייגים ולהגיע לחופי הארץ. הוא התיישב בירושלים, עבד שם בבניין והמשיך בלימודיו. באותה תקופה נשא אישה והקים משפחה. בפרוץ מלחמת-העצמאות נשא בתפקידי-ביטחון אחראיים במערכת ההגנה בירושלים. כמפקד פלוגה נטל חלק פעיל ביותר בהגנה על שכונותיה הקיצוניות של העיר ובכיבוש מנזר נוטר-דם. בהפוגה השנייה נמצא עם יחידתו במשלט "מיס קרי" וביום כ' בתמוז תש"ח (27.7.1948) כשיצא עם אנשיו לסיור, פגע בו כדור של צלף והרגו. נקבר בסנהדריה. השאיר אחריו אישה, בנימינה, ובת, תינוקת בת חודשיים. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סגן. ביום י"ג באלול תשי"א (14.9.1951) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.
