fbpx
פינק, מרים (מרתה)

פינק, מרים (מרתה)


בת ברוך אריה. נולדה ביום ט' באדר ב' תרע"ט (11.3.1919) בווינה, אוסטריה. מחלת אמה העיבה על חייה של הילדה העליזה, זהובת השיער, אך היא גדלה בקרב אנשים טובים ומיטיבים. הם גם חינכוה ברוח הציונות ומנעו מרוח ההתבוללות בגימנסיה ההומניסטית שבה למדה להטותה מדרך זו. בעודה צעירה לימים הכשירה עצמה בבית ספר לגננות לקראת עלייתה כחלוצה לארץ-ישראל. היא נתנסתה בחבלי עליה וקליטה קשים. שלושה חודשים נאלצה להמתין במצרים לפני שערי הארץ הנעולים ורק בספטמבר 1934 זכתה להגיע אליה. גם בארץ לא היתה דרכה סוגה בשושנים. צעירה ורכה מדי לעבודה, בוגרת מדי לבית הספר. תחילה ביקשה להתקבל למשק הפועלות שליד נס ציונה, אבל נתקלה בסירוב. לבסוף הצליחה להתקבל למשק הפועלות בחדרה, אבל לימים עזבה את המשק כדי ללמוד את מקצוע האחות שבו השקיעה אהבה ומסירות לאין שיעור. כשעבדה בימים למדה בלילות ולהיפך. כשפרצו מאורעות הדמים של 1936 מיאנה לנטוש את תפקידה שהיה כרוך בסכנות. בחיבה ובמסירות טיפלה בחולים יהודים וערבים כאחד. נצרכים וקשי-יום, כמתלמדת בבית החולים הממשלתי ביפו. ביום ב', כ"ט באב תרצ"ו (17.8.1936), כשהגיעה למקום עבודתה, נרצחה יחד עם חברתה נחמה צדק, בידי פורעים ערבים. בעת הלוויתן, נסגרו החנויות בתל אביב ורבבות בני אדם, ביניהם גם נציגי ממשלת המנדט ליווי את השתיים בדרכן האחרונה אל קברי האחים של פרעות תרצ"ו-תרצ"ט בתל אביב. מרים הניחה אח ודודה בארץ, אם ואחות בווינה. הונצחה בספר ב"מאורעות תרצ"ו" ובספר "דם ואש".

דילוג לתוכן