פינקל, משה

משה, בן פרידה וזאב ז"ל, נולד ביום כ"א בטבת תש"ב (2.1.1942) בתל-אביב. הוא למד בבתי-ספר יסודיים בתל-אביב ובקיבוץ גלאון, ובבית-הספר התיכון בקיבוץ בית-השיטה. הוא היה תלמיד טוב אך העדיף את המלאכה והעשייה על פני הלימודים. כמו-כן היה חובב-ספורט והצטיין בעיקר בשחייה. מטבעו היה אדם אופטימי ושמח בחלקו, חברותי מאוד ומוכן תמיד לעזור לזולת. הוא היה חזק, גבה-קומה ומוצק. כל ימיו היה בן נאמן להוריו, דואג למשפחתו ויודע לסייע בעבודות-הבית. משה גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1959 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס צניחה, הוצב ליחידת צנחנים ועד מהרה נודע בה כחייל אמיץ ומסור. לדברי מפקדו "יושרו, הגינותו ועזרתו לזולת היו לשם דבר בפלוגתו. הוא ביצע בהצלחה כל משימה שהוטלה עליו וזכה להערכת רעיו ומפקדיו". במלחמת ששת הימים השתתף בקרב לשחרור ירושלים כמתנדב, לאחר שהצטרף ליחידתו למרות שהיה מוצב אז ביחידה לא-קרבית בגלל פצעיו. לאחר שהתנדב שוב לשרת בחיל-הצנחנים הועבר ליחידתו הקודמת. מחשש שמא ייאלץ להיפרד מחבריו-לקרב נמנע מלדווח על פציעה נוספת, שנפצע בעת צניחה. לאחר ששוחרר משירותו הסדיר בצה"ל, והוא פצוע עקב תאונת צניחה, עלה על סיפונה של ספינת-דיג והפליג למרחקים. במסעותיו ראה רבות ממדינות העולם והכיר הרבה אנשים בני לאומים שונים. בשנת 1964 חזר ארצה והחל לעבוד כאיש-צוות טכני בחברה לייצור סרטים והכיר אנשים שונים ומעניינים. בשנת 1967 עקר לנהריה, מקום שם התגוררו הוריו ועבד במפעל לייצור נקניקים של משפחתו. בשנת 1971 נסע לחוץ לארץ לצורך השתלמות מקצועית וכעבור שישה חודשים חזר והחל לנהל את המפעל. במלחמת יום הכיפורים נשלחה יחידתו לחזית סיני והוא השתתף בקרבות נגד המצרים. ביום כ"ד בתשרי תשל"ד (20.10.1973) היה משה עם יחידתו סמוך לגשר-הגלילים, בגדה המזרחית של תעלת סואץ, במסגרת כוח שפרץ ראשון אל הגדה המערבית והגן על הגשרים. לפתע נחתה הפגזה על היחידה והוא נפגע ונהרג באש האויב. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנהריה. השאיר אחריו אישה, ילדים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.