פינקלשטיין, שלום (שלומ’קה)

בן חיה וישראל, נולד ביום ט' בסיוון תרצ"א (25.5.1931) בעיירה רז'ילוב שליד העיר לומז'ה, פולין, להורים חובבי-ציון. כבר בילדותו התבלט בכשרונותיו ובנפשו העדינה. את לימודיו העבריים לא הפסיק גם בימי המשטר הסובייטי והצטיין בבית-הספר הרוסי כתלמיד יוצא מגדר הרגיל. עם פלישת הגרמנים וטבח יהודי העיירה נמלט על נפשו, יחד עם הוריו, ואחר-כך נפרד מעליהם וגר בקרב נוצרים בשם נוצרי. ביום השחרור היה בן 14. מאז חתר בכל כוחותיו להגיע לארץ. הוא המשיך להשתלם בלימודים, הגיע לאיטליה והצטרף לחברת הנוער "סלבינו". ב-27.2.1947 עלה ארצה בספינת-המעפילים "חיים ארלוזורוב", נתפס עם חבריו ונשלח לקפריסין. שם ישב כ6- חודשים עד שהשתחרר והצטרף אל הוריו, שנותרו בחיים והגיעו בינתיים לארץ. כאן החל ללמוד בבית-ספר תיכון ברחובות ושוב הצטיין בלימודיו, אך לא מצא בהם סיפוק לנפשו. עם פרוץ מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ, נטש את ספסל הלימודים, ועל אף גילו הצעיר התנדב בין הראשונים לפלמ"ח ("הוסיף" שנה לשנותיו), הצטרף לגדוד "הפורצים" והשתתף בליווי שיירות לירושלים. אחר-כך הועבר לקרית ענבים והשתתף בקרבות המרובים על ירושלים ועל פריצת הדרך אליה. ביום י"ז באייר תש"ח (26.5.1948), בשעת התקפת הלגיון על מחנה הראדאר, חש שלום לעזרת חבריו הפצועים ותוך כדי כך פגע בו רסיס פגז-אויב והרגו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים.