פינקלשטיין, מאיר

בן מרים ויוסף, נולד ביום י"ח באלול תרע"ה (28.8.1915) באחד הכפרים שבפלך ווהלין (אז רוסיה, ובין שתי מלחמות-העולם – פולין), למשפחה אמידה. בעודו נער עבד בכל עבודות המשק בשדה וברפת. משעברה המשפחה לעיר למד בבית-ספר עברי של "תרבות", אהב את השפה העברית ולימד אותה בשנות בגרותו לחבריו בציבור החלוצים. משנתערער המצב הכלכלי של המשפחה והוא בן 14 החל לעבוד בבית-חרושת לזכוכית כדי לעזור בפרנסת הבית. הוא החזיק מעמד בין פועלים אנטישמיים, אם כי סבל רבות מפגיעותיהם בכבודו היהודי והאנושי. כפועל ותיק הצטרף לקן "השומר הצעיר" ויצא להכשרה עירונית בלובלין. היה עובד רצוי על המעבידים ושימש חלוץ בכיבוש מקומות-עבודה אצל יהודים, שלא החשיבו ביותר את החלוצים כפועלים מביאי תועלת לשוכריהם – והוא שיכנע אותם בעבודתו, שגם מבחינה מעשית כדאי להעסיק חלוצים. משעלה ארצה בחודש אוגוסט 1939, והוא חולה שיגרון, עבד בקבוצתו בנתניה כעגלון. כשעלה עם חבריו להתיישבות ביד מרדכי עבד ברפת וברצענות. הוא נשא אישה והיה מסור מאוד לרעייתו והשתדל להקל מעליה את מעמסת העבודה, אף כי הוא עצמו היה זקוק להקלות בגלל בריאותו, והיה קשור בכל נפשו לשני ילדיו. בתקופת מלחמת-העצמאות בהתקרב הסכנה לקיבוצו ולמשפחתו, שכח את חולשותיו והתייצב בשער בשורת המגינים. מאיר נפגע מפגז מצרי כאשר עמד על משמרתו בעמדה בכניסה ליד מרדכי ונפל ביום י' באייר תש"ח (19.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ביד מרדכי. זכרו הועלה בספר "יד מרדכי במערכה".