פינצי (ציוני), שאול (“פאול”)

בן צדיק וחנה. נולד ביום ט"ז בניסן תרע"ג (23.4.1913) בצ'כוסלובקיה. אביו – ממניחי-היסוד של הציונות בארצו וציר בקונגרסים הציוניים בבזל. סיים את לימודיו בבית-ספר תיכון שם ואף בבית-ספר גבוה לתותחנות; היה קצין בחיל-התותחנים בצבא הצ'כי. סיים קורס בבית-ספר גבוה למלונאות בצרפת; מקצועו היה טבחות. עלה לארץ בשנת 1939 ומיום בואו השתייך ל"הגנה". היה אספן בולים וקיבל מדליה של זהב כפרס על האוסף שלו; כן היה אספן של מטבעות עתיקות ואף גילה מטבע-כסף מזמנו של בר-כוכבא והפרופ' סוקניק התעניין באוסף שלו. בספרייתו הפרטית נמצאו ספרי היסטוריה עברית מתקופת-התורכים ועד מלחמת-הקוממיות. גויס לצה"ל במאי 1949 במסגרת חיל-התותחנים והגיע לדרגת רב-סרן. ביום כ"ז בכסלו תשי"א (6.12.1950) נפל בקרב בדרך לאילת. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי בנהריה וביום ט"ז במרחשון תשי"ב (15.11.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. הניח אשה ושתי בנות.