פינצי, מאיר

מאיר (מאיר'קה), בן ויקטוריה ויצחק, נולד ביום י"א באייר ת"ש (28.5.1940) בירושלים. הוא למד בבית-הספר היסודי "סוקולוב" בירושלים, ואחרי-כן המשיך את לימודיו בבית-הספר לקציני-ים בעכו, במגמה למכונאות. לימודיו התיכוניים בבית-הספר לקציני-ים בעכו, נתאפשרו הודות לסיועה של אחותו, שעזרה לו במימון לימודיו. מאיר גויס לצה"ל, עם סיום לימודיו, במחצית אוגוסט 1958 והוצב לחיל הקשר. בתום תקופת הטירונות, נועד לעבור קורס אלחוטנים, אך חזר וביקש העברה לחיל הים. בסופו של דבר התמלאה בקשתו והוא הועבר לשרת באחת מיחידות חיל הים ולאחר תקופה קצרה הועבר לשייטת. מפקדיו בשייטת העריכוהו כחייל טוב, ממושמע, אחראי ומהימן. לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הצטרף לצי הסוחר. במשך שנים רבות עבד קשה, בנאמנות ובמסירות עד שהגיע לדרגת קצין-מכונה שני בצי הסוחר. בשנות עבודתו הרבות על הים עסק מאיר בהובלות ביטחוניות, והפליג במכליות ובאניות משא. שמונה שנים לאחר שהפליג בימים, נשא לו אישה והקים בית ברמת-גן. משהתחתן החליט לפרוש מן הים וכעבור זמן-מה קיבל עבודה כמכונאי ואיש צוות אחזקה במלון "הילטון" בתל-אביב. מעסיקיו ראו בו עובד מסור וצנוע, וכעבור שנה מונה לראש צוות האחזקה במלון. ברבות הימים הוצע לו לשמש עוזר ראשי למנהל האחזקה ב"הילטון" בירושלים, שהיה בתהליך הקמה. מאיר שמח להצעה והחל לברר את האפשרויות לעבור עם משפחתו לירושלים עיר הולדתו שכה אהב. זמן מה לפני שעמד להכריע בעניין יצא לשירות מילואים באחד ממחנות צה"ל בסיני. בליל כ"ו בניסן תשל"ד (18.4.1974) צנח ומת לפתע בעת מילוי תפקידו בשמירה. למחרת היום הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אישה, – מיכל, בן – עידו, ובת – שרון, שהיו בגיל רך, ומשפחה ענפה.