פינגר, זאב (זאבלה)

בן מינה וראובן, נולד בראש חודש אדר ב' תרפ"ז (5.3.1927) במושבה זיכרון יעקב. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בחיפה החליט להקדיש את עצמו לעבודה ולמד את מקצוע החשמל בשיעורי-ערב ליד בית-הספר המקצועי. בימי לימודיו בבית-הספר היה חבר "בני-עקיבא" וארגון הספורט הדתי "אליצור", ואחר-כך הצטרף ל"הגנה". היה ידוע-חולי מנעוריו וחודשים מספר לפני פרוץ מלחמת-העצמאות נותח בקיבתו. על אף בריאותו הלקויה היה בין המתנדבים הראשונים, שירת בחטיבת "כרמלי" ודרש בתוקף שישלחוהו לחזית. היה אהוב על חבריו בגלל צניעותו ואהבתו לזולת. סיים בית-ספר למפקדים באלונים, השתתף בהגנה על חיפה ובליווי שיירות דרך ואדי רושמיה ובכביש זכרון יעקב-חיפה. כשקיבוץ יחיעם המבודד הוקף ונותק מן היישוב, היה הראשון למתנדבים להבאת אספקה ותחמושת לשם. אחריו התנדבו אחרים ובמשוריין הבקיעו להם דרך למקום תחת מטר יריות. שם שהו שבוע וחזרו לפעולות-קרב אחרות. הוא השתתף בקרבות הגליל התחתון, בקיבוץ גשר, קבוצת מסדה, קבוצת דגניה וקבוצת כנרת, וכן בפעולות ג'בע, על-יד חיפה, לפתיחת כביש תל-אביב-חיפה. הודות לתכונותיו האישיות נתמנה למפקד כיתה. משהחמיר המצב בגליל המזרחי נשלח עם יחידתו למשלטי משמר הירדן. ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948), כאשר היחידה עמדה בקרב קשה נגד הסורים התוקפים ואנשיה צמאים למים, התנדב ויצא להביא מים לחבריו והצליח במשימתו. משראה כעבור זמן כי שוב אזלו המים במשלט המנותק וחבריו צונחים מתעלפים, התנדב שוב ובדרכו זו נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.