fbpx
פינגרהוט, דניאל יוסף-מאיר

פינגרהוט, דניאל יוסף-מאיר


בן סולנג' (שושנה) ושמואל הלוי. נולד ביום כ"ט בתמוז תשל"ד (19.7.1974) בפריס שבצרפת ועלה ארצה בשנת 1992. דניאל למד שתים עשרה שנה בבתי-ספר יהודיים בצרפת וסיים את לימודיו התיכוניים במגמה הריאלית. מספר חברו ללימודים בבית-הספר היסודי, דני קדושים: "הכרתי את דניאל בכיתה ו' בצרפת. אני זוכר שהוא היה אחד המובילים בכיתה שלו. תמיד הצליח בלימודים ותמיד השקיע בלימודי הקודש או בלימודים הכלליים, בכולם השקיע – והצליח. הוא היה אהוב על האחרים והיה מוכן לעזור למי שצריך". דניאל שיחק כדורגל בקבוצה של בית-הספר היסודי שהשתייכה ל"מכבי צרפת". כשהיה בן שש עשרה הצטרף לתנועת "הצופים" שבמסגרתה טייל פעמים אחדות בארץ ואף התנדב לעזרה בבסיסי צה"ל. דניאל ייסד, יחד עם חברים לכיתה, עיתון פנימי שנקרא 'האינטלקטואל המעורב' (בצרפתית – INTELLO BRANCHE ). דניאל התעניין באסטרונומיה, קרא ספרים רבים בנושא זה, ואף צפה בכוכבים בעזרת טלסקופ. הוא שאף לשלב בלימודיו בעתיד אסטרונומיה ופיסיקה. לאחר שסיים דניאל את לימודיו התיכוניים החליט לעלות ארצה ולהצטרף לישיבת ההסדר "היכל אליהו" בירושלים. בישיבה פגש חברים שגם הם עלו מצרפת. מוסיף ומספר חברו, דני קדושים, שלמד אתו גם בישיבה: "לדניאל היה רצון ללמוד לעומק. אף פעם לא היה מרוצה כשניתן פירוש קל. תמיד רצה לחדור לעומקם של דברים. הוא העדיף ללמוד קטע קטן, אך בהבנה מלאה ומקיפה, מאשר פרק שלם בהבנה בינונית." על אופיו ונועם הליכותיו, מספר דני: "דניאל היה תמיד במצב רוח טוב. אפילו במצבים קשים ביותר. הוא היה בחור עם לב טוב. תמיד היה מוכן לשמח את האחרים, לארגן מסיבות, תמיד היה דוחף את החברים קדימה." ומוסיף ישי: "היתה לו תכונה נוספת – ההתנדבות. הוא התנדב לכל דבר ובעיקר הצטיין בעזרה לזולת. במסגרת התנדבותו הפך הסיור במשמר האזרחי להר געש – רועש, מצחיק, למשמע בדיחותיו של דני". דניאל החליט להתגייס לצה"ל במסגרת תוכנית מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) שכוללת שנה בישיבה, תשעה חודשים בצבא ושנה של שליחות בחו"ל. בניגוד לכל חבריו שרצו להגיע לחי"ר – דניאל רצה שריון. במחצית אוגוסט 1993 גויס לצה"ל והצטרף לחיל השריון. הוא הגיע לבסיס הטירונות של החיל כדי להתחיל את הטירונות. ביום ח' באלול תשנ"ג (25.8.1993) נפל דניאל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. השאיר אחריו הורים ואח – אלי. בן תשע עשרה היה בנופלו. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "דניאל התגייס לצבא ההגנה לישראל מתוך שליחות עליונה, שרק בודדים מבצעים – עלייה מצרפת על מנת לקחת חלק בנטל הביטחון של מדינת ישראל. כבר בראשית דרכו בשירות הצבאי הבחנו, אנו המפקדים, שניצב לפנינו בחור בלתי רגיל, עם רצון עז להצליח ולתרום, נעים הליכות, נוח לשמים ונוח לבריות, מסור וממושמע לאין שיעור – נתונים שללא כל ספק הצביעו על עתיד מבטיח במסלול. ומעל לכל – שמחת החיים והרצון לעזור לחברים – תכונותיו הבולטות של דניאל". וכתב חברו, אריאל קנדל: "דניאל, שכל הזמן התעניין במסורת ובאבותיו, הבין בדיוק את הדבר שהבין אברהם אבינו – שהוא צריך לחזור בעצמו למקור שממנו הוא נברא, ארץ ישראל, ולכן הגיע ארצה. לאחר שהלך אחרי ארץ ישראל, ואחרי תורת ישראל (בישיבה) – החליט לפעול בשביל עם ישראל – בצבא". ישיבת ההסדר "היכל אליהו" הוציאה לאור חוברת לזכרו ובה דברי תורה ודברים לדמותו.

כובד על ידי

דילוג לתוכן