פינגולד, אייזיק (יצחק) יהושע
בן פייגה ודוד, נולד באלול תרל"ד (ספטמבר 1874) בגרודנה בפולין. כבן למשפחה דתית למד ב"חדר" ובישיבות בגרודנה וסלונים. בגיל שמונה עשרה החל לעסוק במסחר והיה פעל בתנועת "חיבת-ציון" ואחר בתנועה הציונית. בשנת 1900 עלה אייזיק יהושע עם משפחתו לארץ-ישראל התיישב בירושלים ואייזיק ניהל את עסקי אחיו. בראשית מלחמת העולם הראשונה גורש למצרים. ב-1920 חזר לארץ ויסד בתל-אביב בית חרושת לסיגריות "אריאל" – בית החרושת היהודי הראשון שנוסד לאחר הכיבוש הבריטי. בי"ט באב תרפ"ט (25.8.1929) עם פרוץ המאורעות התנדב אייזיק להציל שני פועלים יהודים שנשארו בבית החרושת לספירט בשכונת אבו-כביר, והיו שרויים בסכנת מוות. הוא נסע לשם במכונית, בחברת מתנדבים אחרים, בדרך נורתה עליהם אש חזקה. ארבעה איש, ביניהם אייזיק יהושע, נהרגו ובנו בן-ציון נפצע קשה. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הישן בתל-אביב. הניח אשה ושבעה ילדים. הונצח בספר "יזכור לקדושי תרפ"ט" וב"אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו".