פיכטנבוים, הלל
בן דויד וטובה. נצר למשפחה חסידית וחלוצית כאחד (סבו היה ממייסדי כפר-חסידים). נולד ביום כ"ח באב תרצ"ז (5.8.1937) בירושלים. באוירה דתית-לאומית חונך וגודל. ראשית חינוכו קיבל בבית-הספר היסודי הדתי "מוריה" בירושלים ובעבור הוריו לרמת-גן המשיך את לימודיו בבית-הספר הדתי בגבעתיים. את חינוכו התיכון קיבל בגמנסיה "ביל"ו" בתל-אביב, אך בהגיעו לכיתה י' עבר לבית-ספר של ערב (גבע), למען יוכל לעזור בעבודה בשעות-היום לאביו החולה. הצטיין בלימודי-המתמטיקה ושאף ללמוד הנדסת-מכונות בטכניון העברי בחיפה אחרי סיימו את שירותו הצבא. מימיו לא ידע בטלה. אהב ספר והירבה בקריאה, הראה עניין במוסיקה וניגן בכינור ובפסנתר. כן עסק בספורט (בעיקר באתלטיקה קלה) וזכה לתואר של אלוף רמת-גן לנערים בריצה; השתתף במירוץ התבור ובקבוצה המנצחת במירוץ-העצמאות. השתייך ל"הפועל" רמת-גן. גויס לצה"ל באוקטובר 1955 במסגרת הנח"ל הדתי ונמצא בנחושה שבחבל-לכיש. עבר קורס מ"כ ואף התחיל בקורס-צניחה שלא היה סיפק בידו לסיימו בפרוץ מערכת-סיני, בה נפל בקרב ביום כ"ו במרחשון תשי"ז (30.10.1956). הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בשלח וביום כ"ח בתשרי תשי"ח (23.10.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. זכרו הועלה בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים".