פיירברגר, מאיר

מאיר, בן רבקה ושלמה, נולד ביום כ"ה בשבט תשי"ב (21.2.1952) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי "רמב"ם" בשכונת נווה-שאנן, ואחרי-כן למד בישיבה התיכונית של "בני-עקיבא" – " פרחי אהרון", בקרית-שמואל. מאיר גדל וחונך ברוח המסורת היהודית והאמונה באלוהי ישראל. בביתו ספג את ערכי האמונה היהודית ודבק בהם, לכן טבעי הדבר, שבחר להתרכז בלימודי הקודש ולמד בבתי-ספר שעסקו בהם בלימוד התורה. הוא היה תלמיד מצטיין, שקד על הלימודים והגיע להישגים מעולים. ציוניו הגבוהים מעידים על כושר מחשבה ועל הבנה ותפיסה. מאיר גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות הטנק ונשלח לשרת ביחידה של חיל השריון בסיני. אחרי תקופת שירות נשלח לקורס מפקדי טנקים, ולאחר שסיים שם בהצלחה שב לשרת בסיני כמפקד טנק. מאיר היה חייל מצטיין ואיש מקצוע מעולה. הוא מילא את תפקידיו בדייקנות ובשלמות, היה מקובל על מפקדיו ואהוד על חבריו ליחידה. בזכות הצטיינותו במילוי המשימות שהוטלו עליו, מונה לתפקיד רב-סמל פלוגתי והועלה לדרגת סמל-ראשון. בתפקיד זה יכול היה לגלות את כישוריו הרבים, כאיש שריון וכמפקד. בנובמבר 1973 עמד לסיים את השירות הסדיר בצה"ל והתעתד ללמוד באוניברסיטה. נפילתו בקרב, שקטעה את מהלך חייו, מנעה את הגשמת תכניותיו הרבות ואת מימוש חלומו הגדול, להמשיך בלימודים. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים יצאה יחידתו להשתתף בקרבות הבלימה נגד כוחות השריון של המצרים, שצלחו את תעלת סואץ. מאיר וחבריו לצוות הטנק יצאו לאזור מעוז "ליטוף", כדי לחלץ טנקים של כוחותינו, שכותרו על-ידי כוחות גדולים של שריון אויב. בקרב שהתחולל ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפגע הטנק שלו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אם ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל. בני משפחתו תרמו לזכרו בימה מרכזית לקריאה בתורה בבית הנוער החדש בשכונת נווה-שאנן; לוח זיכרון הנושא את שמו, הוצב בישיבת "משכן יעקב" בחיפה.