פיינגולד, יהודה

בן אידה והרץ, נולד ביום כ"ח בסיוון תרצ"א (13.6.1931) בתל- אביב. מילדותו נטה לפעילות ציבורית. לאחר שסיים את בית- הספר היסודי הצטרף למועדון-הנוער "התחיה" בשכונת מונטיפיורי בתל-אביב והיה מראשי הפעילים בו. משם עבר להדריך נוער. יהודה עבד בבית-המלאכה של אביו כרפד-מתלמד ונשא בעול האחריות לפרנסת הבית. משנת 1945 עבר אימונים והשתתף בכל סוגי השירות של הגדנ"ע (קשר, הדבקת כרוזים, וכיוצא באלה). בשעת הדבקת כרוזים נתפס בידי שוטרים בריטיים והושם בכלא לשלושה ימים בשל היותו קטין. חבריו מהגדנ"ע הועברו לחי"ש ועליו הוטל להישאר ולהדריך בגדנ"ע. בחודש יולי 1947 סיים קורס מ"כים של הגדנ"ע בג'וערה, הדריך כיתה של הגדנ"ע ועלה לתפקיד מ"מ בגדנ"ע בחודש פברואר 1948. היה פעיל גם בש"י (שירות הידיעות של ה"הגנה"). נוסף לתפקידיו אלו השתתף בשמירה, לילה בכל שבוע, בעמדות שבגבול יפו-תל-אביב, עוד לפני שנתפרסם צו הגיוס. יהודה זכה בהערכה מיוחדת מאת מפקדו. היה עלם בהיר-שער וזך-מבט, עז-רצון ועומד בתוקף על שלו. ישר-מחשבה. דיבורו לבבי, שקול ומשכנע, דייקן, בעל-משמעת, אחראי ומסור – את כל אלה תבע מעצמו ומאחרים. באורח-חייו הצנוע שימש מופת לחניכיו ולפקודיו. באמצע פברואר 1948, לאחר שסיים קורס מיוחד לאלחוטנים, יצא בפעם הראשונה לקרב כלוחם בשורות חטיבת "קריתי" ופעל כאלחוטאי בתוך אבו-כביר. לאחר שבועים נשלח כאלחוטן לכפר סלמה ונפל ליד הכפר ביום י"ט באדר א' תש"ח (29.2.1948). הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.