פיילכנפלד, יוסף (רולף, יוסקה)

בן קטה ורפאל (ברונו), נולד ביום י"ט בתמוז תרפ"ו (1.7.1925) בברלין, בירת גרמניה, כאחד משני אחים תאומים. עלה עם כל המשפחה בעלייה הגדולה בשנת 1933. יוסף סיים בית-ספר יסודי בתל-אביב והתחיל ללמוד בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין. עם מותו הפתאומי של אביו, רופא-ילדים ידוע בתל-אביב, נאלץ לעזוב את ספסל הלימודים. יוסף התנדב לצבא הבריטי לאחר ש"העלה" את גילו. תחילה שירת במשטרת החופים של סידני-עלי ואחר-כך עבר עם הצבא לאיטליה. שירת בחזית ואחרי גירוש האויב עבד הרבה למען העברת הפליטים מצפון איטליה לדרומה. בסוף המלחמה חנה במצרים וגם שם עסק בהברחת הפליטים ברכבת ממצרים לארץ. בשנת 1946 סיים את שירותו וחזר לארץ. עבד שוב יחד עם אחיו במקצוע הנהגות, כנהג מונית בתל-אביב. עם פרוץ מלחמת-העצמאות בדצמבר 1947, היו שני האחים בין ראשוני המתנדבים, אך שירתו במקומות שונים: יוסף התנדב לשורות נהגי המשוריינים בדרך תל-אביב-ירושלים. לא הסתפק בכך ותבע תפקידים נוספים. בינואר 1948 נתפס בירושלים עם נשק ביד ונאסר על-ידי הבריטים. כחודשיים היה עצור בבית-הסוהר בקישלה בירושלים ואחר-כך בעתלית. מששוחרר מהכלא רצה לחזור לירושלים אל יחידתו ולהשתתף במערכה על ירושלים הנצורה. כיוון שחינוכו התקין הופסק בשעתו על-ידי מות אביו, היה צריך במידה רבה לחנך את עצמו ועל-ידי שירותו הצבאי המוקדם הקדים להתבגר. בחייו האזרחיים חיפש לעצמו את הדרך הנוחה ולא דאג לעתידו. ואולם בשירות ידע רק אחת: מילוי חובתו עד קצה גבול כוחותיו ועמד בכל הניסיונות בגבורה. יוסף נפל ביום י"ג באדר ב' תש"ח (24.3.1948) עת יצא בשיירה לעטרות. ליד שועפט הותקפה השיירה על-ידי המון ערבי ובקרב שניטש נפגעו כל אנשיה. בהתערבות הצבא הבריטי חולצו ההרוגים והפצועים. נקבר בסנהדריה בירושלים. ביום ז' בתשרי תשי"ג (26.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.